"למרות הבטחות חוזרות ונישנות לא נעשה די לתיקון המעוות" כך כתבה שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, בפסק הדין של בית המשפט בעתירה שהגישו ארגוני נשים נגד אי הכללתן של נשים בוועדת טירקל, שנוסחו המלא פורסם היום (ראשון). מוקדם יותר הודיע שר המשפטים, יעקב נאמן, כי הוא הציע לחמש נשים להתמנות כחברות בוועדה, אך כולן סירבו. על פי החלטת השופטים, בעקבות זאת הממשלה יצאה ידי חובתה לקיים את חוק שוויון זכויות הנשים.
נאור כתבה בפסק הדין כי "בעולם אידיאלי קנה המידה היחיד למינוי למשרה או לתפקיד ציבורי הוא ההתאמה לדרישות המשרה או התפקיד, בלי קשר לזהות מגדרית. אכן, נראה כי ישנם תחומים בחיינו הציבוריים בהם דומה כי אין כבר צורך בהעדפה מתקנת. ואולם, אין אנו חיים בעולם אידיאלי. למרות חריש עמוק של המחוקק ושל בתי המשפט לא תמיד כך הוא הדבר".
שופטי בג"ץ שדנו בעתירה קבעו כבר לפני שבוע וחצי שעל הוועדה לפעול למינוי אישה, גם אם הדבר יוביל להחלפת חברי ההרכב. בפסק הדין המלא שפורסם היום נכתב כי חובה לתת ביטוי הולם לייצוגן של נשים בוועדות הציבוריות, דוגמת ועדת טירקל. "השאיפה היא, כי בכך יבוא על תיקונו הפער הקיים בין ההכרה הכללית בעקרון השוויון לבין מציאות החיים, שבה אפלייתן של נשים בתחומים רבים ושונים לרבות בתחומי התווית מדיניות ובשורותיו של המגזר הציבורי עודנה שרירה וקיימת", הסביר השופט עוזי פוגלמן.
"נאמן לא הפנים את ביקורת בג"ץ"
הוא הבהיר כי אין חובה שיהיו מספר שווה של נשים וגברים בוועדה, "אלא במתן ייצוג יחסי לכל אחד מן המינים, ששיעורו הראוי צריך להיקבע על פי אופיו, מטרותיו וצרכיו המיוחדים של הגוף שאיושו עומד על הפרק, ובשים לב להתפלגות של המועמדים המצויים, מבני שני המינים, המתאימים לכהונה הספציפית המבוקשת". הוא הבהיר שלא חייבים למנות נשים "בכל מחיר", אולם לא מספיק לערוך חיפוש "פורמאלי" אחר מועמדת.
השופטים העבירו ביקורת על כך שלא גובשה רשימת מועמדות אלטרנטיבית לזו שנפסלה על ידי היו"ר טירקל ולא נערכה פניה לגופים חיצוניים שהיו יכולים לסייע באיתורה של מועמדת בעלת כישורים נדרשים, במיוחד בשלב הרחבת הוועדה. "בסופו של יום, בשלב הרחבת הרכב הוועדה, לא נערכה כל פנייה למועמדת ריאלית לכהונה בה, פרט למועמדות שכבר סירבו בעבר להצטרף לוועדה. על רקע מכלול הנתונים המתוארים, עובדה זו אינה יכולה להוביל אלא למסקנה שלפיה המשיבים לא עמדו בחובת השקידה הראויה המוטלת עליהם מכוח החוק, ולא שוכנעתי כי נסיבות המקרה שלפנינו הן כה חריגות, עד שקיום מצוות המחוקק הפך לבלתי אפשרי", נכתב בפסק הדין.
השופט פוגלמן הבהיר שהמועמדים שנבחרו לכהן בוועדה ראויים, אולם תוהה כיצד "לא נמצאה בכל תחומיה של מדינת ישראל, על שלל תחומי העשייה והמחקר המתקיימים בה, ולו מועמדת אחת נוספת, בעלת כישורים ומידות, שאליה ניתן היה לפנות על מנת לבחון את נכונותה לשמש כחברה בוועדה ובהמשך לשקול את מועמדותה? מבחינתנו, למצער, התשובה לשאלה זו ברורה".
עו"ד ענת טהון-אשכנזי, שהגישה את העתירה, אמרה בתגובה כי "מפסק הדין אנחנו לומדות את מה שכבר ידענו, שהממשלה הפרה את חובתה באופן מלא, ואנחנו שמחות שבג"ץ מבקר את המדינה על כך". מנגד, היא הביעה אכזבה מהודעת נאמן ומכך, שכדבריה, "הוא לא הפנים את החוק ולא את רוח הביקורת שבג"ץ הפנה כלי הממשלה".