בעשור האחרון נסחרו לעבודה ב"תעשיית המין" אלפי נשים, רובן מבריה"מ לשעבר, שהוברחו לישראל דרך הגבול המצרי. בדרך הן הוכו, נאנסו, נמכרו במכירות פומביות ואולצו לעבוד שבעה ימים בשבוע, בין 14 ל?18 שעות ביום. הן הרוויחו סכומים זעומים, דרכוניהן הוחרמו והן היו חשופות לאלימות קשה, שעבוד והגבלות נוספות על חירותן מצד סוחרים, סרסורים ולקוחות.
בשנתיים האחרונות חלה ירידה משמעותית במספר הנשים המוברחות לארץ ל"תעשיית" הזנות, כתוצאה מפעילות אכיפה משותפת ומוגברת. עם זאת, דפוסי הפעולה השתנו וארגוני זכויות אדם טוענים שהסוחרים "ירדו למחתרת", והזנות מתקיימת כיום בדירות דיסקרטיות. בתוך כך חלה עלייה במספר הנשים הישראליות הנסחרות לזנות בישראל.
בהיותי חברת כנסת, לאחר שהתברר לי שיעור עסקאות הטיעון המחפירות שעשו עם סוחרי נשים, עסקאות שהתעלמו מהפגיעה החמורה בכבוד האדם של הקורבנות, יזמתי, כראש הוועדה הפרלמנטרית למאבק בסחר בבני אדם, חוק ש"אוסר סחר בבני אדם". החוק מאפשר לגזור 16 שנות מאסר על סוחרי נשים, וגם קובע רף מינימום של ארבע שנים חובת ענישה בפועל מאחורי סורג ובריח. הכנסת קבעה שסוחרים בנשים צריכים להיענש, ועל הענישה להרתיע, לשדר מסר: אי אפשר לסחור בנשים ולצאת מזה בזול.
השופט בדימוס מישאל חשין נחשב לגדולי התומכים בעמדה זו והוא כתב בפסק דין מפורסם ש"המלחמה בסחר בבני אדם... כמלחמת ישראל בעמלק".
פער בין הרטוריקה לחומרת המעשים
לצערי, דבריו של השופט חשין אינם משמשים הלכה לכל הערכאות השיפוטיות. קיים פער מאוד משמעותי בין הרטוריקה החד?משמעית שבית המשפט נוקט לגבי חומרת המעשים, לבין הפרקטיקה הנוהגת בהחלטות השיפוטיות של ענישה בפועל, שאינה תואמת את כוונת המחוקק. עסקאות הטיעון הופכות את הנשים לקורבנות פעמיים - פעם ראשונה על ידי הסוחרים, ופעם שנייה על ידי המערכת המשפטית המאפשרת לסרסר בגופן, ולקבל על עבירה כזו עונשים קלים.
השפעת החקיקה של הכנסת אמורה להיות מיושמת בין כותלי בית המשפט. אולם הנורא הוא שלא אחת קורה שהפרקליטות, המופקדת על אכיפת החוק, מגבשת הסדרי טיעון עם סוחרי נשים, ובעצם כך חורגת מכוונת המחוקק.
כך, למשל, התפרסם בשבוע שעבר כי שנת מאסר נגזרה על אדוארד קונין, סוחר נשים, שתיווך בסחר בשלוש נשים. השופטת נימקה את הסדר הטיעון במצבו הבריאותי. את תקופת המאסר הוא כבר ריצה בעת ששהה במעצר עד תום ההליכים נגדו.
קונין, שיהיה ברור, נשפט בעבר פעמיים, לעונשי מאסר בפועל על סחר בבני אדם, סחיטה ואיומים ולמעשה תיווך לזנות תוך כדי ניצול יחסי מרות. את התיווך האחרון החל בעת ישיבתו בכלא. בקרוב מאוד, אולי אפילו כבר מחר, הוא יוכל - אם יחליט - לשוב לסורו ולהמשיך ולהתפרנס על גבן של נשים.
בסיכומו של דבר, עלינו לזכור כי השעבוד לזנות ולעבדות הופך נשים וגברים לאובייקט, גורם לדה?הומניזציה שלהם והופך אותם מיצור אנושי, בן אדם, לחפץ סחיר בשוק שנמדד בשווי כספי.