שבוע לפתיחת שנת הלימודים: האוצר עדיין לא העביר תקציבים לחינוך ילדי צד"ל

מאת תולי שרגאי

בעוד 10 ימים, ב-4 בספטמבר, צפויים כ-1,500 ילדי צד"ל להתחיל את שנת הלימודים הראשונה שלהם בארץ. על פי תוכנית משרד החינוך ילמדו הילדים בכיתות מיוחדות על פי מתכונת הלימודים הלבנונית. אולם משרד האוצר עדיין לא העביר את 30 מיליון השקלים המיועדים לכך. בלי תקציב, מזהירים במשרד החינוך, לא נתחיל את שנת הלימודים.

משרד החינוך הגיש למשרד האוצר הצעת תקציב לשנת הלימודים הבאה לילדי צד"ל בסכום של למעלה מ-30 מיליון שקלים. אולם אהרון זבידה, מנהל מחוז צפון במשרד החינוך והאחראי על חינוך ילדי צד"ל, אמר לוואלה! חדשות, כי עד כה העביר משרד האוצר רק 2 מיליון שקל. זבידה אומר כי אם הסכום לא יאושר בימים הקרובים לא ניתן יהיה לפתוח את שנת הלימודים. במהלך החופש הגדול גרם עיכוב בהעברת תקציבי הקייטנות של ילדי צד"ל, שהיו אמורים לעבור ממשרד האוצר למשרד החינוך, לדחיית הקייטנות בלמעלה מחודש.

על אף הקשיים אמר זבידה כי הוא בטוח כי שנת הלימודים של ילדי צד"ל תיפתח בסופו של דבר, ובאווירה ישראלית: "אולי יהיו יום או יומיים של עיכוב, אבל בסוף יהיה בסדר".

ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל), ראש ועדת החינוך של הכנסת, אופטימי פחות. לדבריו הבעיה אינה רק כסף, אלא גם כוחות הוראה ואתרי לימוד. ביום רביעי תתקיים ישיבת חירום של ועדת החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים, והוא מתכוון לדרוש תשובות ממשרד האוצר והחינוך: "אי אפשר להגיד שהבעיות הן רק כלכליות. לא התרשמתי שחוץ מכסף המערכת דרוכה ומוכנה".

במשרד החינוך הוכנה תוכנית מפורטת ללימוד האוכלוסייה יוצאת הדופן, בנסיבות ובתנאי אי הוודאות השוררים בקשר לגורלה. על פי התוכנית ילמדו 1,500 הילדים, אשר רובן המכריע של משפחותיהם שוהות עדיין באתרי מגורים זמניים, בכשבעה מרכזי לימוד ברחבי הארץ: קריית שמונה, מנחמיה, נהריה, נעמן ועמקא בצפון, נתניה במרכז ואשקלון בדרום.

רק בנתניה ישולבו התלמידים בכיתות ריקות בבתי ספר יהודיים. בשאר המקומות ילמדו הצד"לניקים בבתי ספר ריקים או במרכזי לימוד בתוך אתרי המגורים. לדברי זבידה, ברוב המקרים לא היו כיתות ריקות בבתי ספר, ובמספר מקומות, למשל בטבריה, התנגדו הרשויות לשילוב ילדי צד"ל בתוך בתי ספר יהודיים בגלל החשש מחיכוך עם אוכלוסייה דתית. הן אנשי צד"ל והן הציבור הערבי בארץ התנגדו לשילוב הילדים בבתי ספר ערביים.

תוכנית הלימודים היא התוכנית הלבנונית וכל ספרי הלימוד כבר מוכנים. במרכזי הלימוד יפתחו למעלה מ-65 כיתות דו גיליות, והתלמידים ילמדו 32 שעות בשבוע, במשך חמישה ימים, משני עד חמישי. מכיוון שרוב האוכלוסיה היא נוצרית, לא ילמדו ביום ראשון. בלבנון התקיימו רק 160 ימי לימוד בשנה, לעומת 220 בישראל.

החודש הראשון יוקדש כולו ללימודי עברית, אנגלית ומתמטיקה. גם בהמשך השנה ילמדו התלמידים הלבנונים שבע שעות עברית מדי שבוע. בישראל נמצאים 170 מורים לבנונים, והם יענו על רוב צרכי ההוראה. כ-30 מורים לעברית יצטרפו אליהם.

זבידה מסר כי השנה הראשונה מוגדרת כשנת היערכות. אם יישארו הצד"לנקים בישראל גם בשנה הבאה, המטרה היא לשלב אותם במערכת החינוך הישראלית. השנה, מוסר זבידה, ביקשו רק ארבעה תלמידים ללמוד בכיתה יהודית.

ואנשי צד"ל? הם אינם יודעים כלום. הצד"לניקים שרויים בחוסר ודאות לגבי החינוך, בדיוק כמו לגבי כל תחום אחר בחייהם.

קבוצה של אנשי חינוך מלבנון השתתפה בישיבות ההיגוי של משרד החינוך, אולם לצד"לניקים ששוהים באתרי המגורים, ואינם יודעים איפה יגורו בעוד עשרה ימים ולאיזה בית ספר ישלחו את ילדיהם, אם בכלל, אף נציג מוסמך לא אמר שום דבר.

אולי בגלל זה החליטו קבוצה של תלמידים השוהים בטבריה לשלוח מכתב ישירות לנשיא לבנון. כותבי המכתב, בוגרי בתי ספר וסטודנטים מהכפר דבל שבדרום לבנון מתחננים לנשיא לבנון להחזיר אותם במהירות לאוניברסיטאות בלבנון ודורשים בשלומה של ביירות האהובה.

תחת הפנייה "הוד מעלתו, נשיא לבנון", כותבים הסטודנטים: "אנו הסטודנטים, מהדרום האהוב, ממקום גלותנו העושק והמשפיל ומעל אדמה שלא נולדנו לחיות בה, מתוך המרירות שאנו חווים; למגינת ליבנו ומתוך געגועים עזים לשוב אל ארצנו ומולדתנו, פונים אליך בכתב, כבוד הנשיא, וידינו רועדות, מנועות מלגעת באדמת המולדת".

איזו תועלת, שואלים הסטודנטים, תצמח מהפוטנציאל הטמון בנו, אם הוא נמצא בארץ שאיננה ארצנו, ובמולדת שאינה מולדתנו לבנון? לסיום כותבים הסטודנטים "לא נשכח את לבנון לעולם, עד אשר המוות יפריד ביננו. אנו מבקשים לחזור אל בתי הספר שלנו, אל בתנו ואל עתידנו כדי לחיות בצל ארז הלבנון".

נשיא לבנון עדיין לא השיב על הפניה. בינתיים, קבוצה של כ-30 סטודנטים לבנונים תחל בשנה הבאה ללמוד באוניברסיטת חיפה. זבידה מסר כי כעת מתנהלים מגעים בין משרד החינוך לאוניברסיטה, ככל הנראה הסטודנטים ילמדו על חשבון ישראל וישתלבו בפקולטות לשפות זרות, אנגלית וצרפתית.

בהכנת הכתבה השתתף שי שריג