פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תעודת זהות: הנשר - מלך העופות

      אורך גופו המרבי הוא כ-1.1 מטרים ואורך מוטת כנפיו המרבית כ-2.7 מטרים. אורך זנבו כ-30 סנטימטרים ומקורו כ-5 סנטימטרים. הוא שוקל כ-8 קילוגרמים. בשל כל אלה זכה לכינוי "מלך העופות"

      הנשר הוא אחד מהעופות הדורסים הגדולים ביותר בממלכת הטבע. אורך גופו המרבי הוא כ-1.1 מטרים ואורך מוטת כנפיו המרבית כ-2.7 מטרים. אורך זנבו הוא כ-28-30 סנטימטרים ואורך מקורו כ-5 סנטימטרים. הוא עוף גדול וכבד שמשקל גופו עומד לרוב על כ-8-7 קילוגרמים. בשל כך הוא זכה לכינוי "מלך העופות". בשל משקלו הרב הוא אינו מעופף כמעט בתעופה פעילה אלא לרוב משתמש בזרמי אוויר לצורך דאייה וגלישה מבלי לנפנף בכנפיו.

      הנשרים הם עופות חברתיים אשר מחפשים את מזונם בלהקות ומקננים במושבות, המונות לעיתים עשרות פרטים. הם מקננים במקומות גבוהים ומוגנים כגון מצוקים גבוהים. הם ניזונים אך ורק מפגרים, לרוב של פרות, כבשים וצבאים, ועובדה זו מחייבת אותם לחפש מזון מעל שטחים נרחבים ובמרחקים גדולים – עד למרחק של 50-60 קילומטרים מאזור הלינה והקינון. את המזון מאתרים הנשרים בעזרת חוש ראייתם המפותח.הם מסוגלים להימנע ממזון לתקופה של כשישה ימים ולאחר תקופה זו לאכול מנה שמשקלה כ-15% ממשקל גופם. בהיותם אוכלי פגרים הם בעצם מנקים את השטח משרידי בעלי חיים מתים ובכך עוזרים למנוע התפשטות של מחלות. משום כך יש לנוכחותם במערכת האקולוגית חשיבות רבה מאוד.

      נשרים הם חיות מונוגמיות והקשר בין בני הזוג נמשך כל חייהם. קיימת גם שותפות מלאה בגידול המשפחה ומטלות הקינון מצד זכר ונקבת הנשר. עונת הקינון של נשרי צפון ישראל מתחילה בחודש נובמבר ובדצמבר מוטלות הביצים הראשונות – אחת לכל קן. משקל הביצה כ-250 גרם ועליה דוגרים לחילופין שני בני הזוג במשך כ-54 יום.

      בתחילת פברואר בוקעות הביצים הראשונות ומהן יוצאים הגוזלים, השוקלים כ-170 גרם, מכוסים פלומה דלילה. הם בוקעים עם עיניים פקוחות אך חסרי אונים ותלויים לחלוטין בהוריהם. ב-40 הימים הראשונים לחייו מלווה את הגוזל אחד מהוריו במשך כל שעות היום. ההורים מתחלפים ביניהם ומתחלקים במשימות ההגנה על הגוזל, האכלתו ויצירת סביבה נוחה עבורו, שכן הוא לא מסוגל לווסת בעצמו את חום גופו. הגוזל שוהה בקן כ-110-120 יום שבסופם הוא מתעופף מהקן. לקראת סוף התקופה מגדילים ההורים בהרבה את מנות המזון שהם מביאים לגוזל מדי יום. מטלה זו היא קשה ודורשת שיתוף פעולה של שני ההורים. במקרים בהם נפגע אחד מבני הזוג לא יוכל בן הזוג השני לשאת בנטל לבדו והגוזל ימות.