(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק)
שר החינוך גדעון סער הציג היום (רביעי) במסיבת עיתונאים בירושלים את עיקרי הרפורמה בהשכלה הגבוהה. השר סער אמר כי כחלק מהתוכנית, יועברו 7.5 מיליארד שקלים להשכלה הגבוהה במהלך שש השנים הקרובות. "בתקציב הדו-שנתי הנוכחי יוקצו 1.3 מיליארד שקלים להשכלה הגבוהה", אמר סער, "זה סדר העדיפויות האמיתי והנכון למדינת ישראל". עם זאת, השר הודה כי אמנם קיים ערוץ הידברות עם הסטודנטים, אולם לא הוסכם על שינויים בגובה שכר הלימוד.
כמו כן הוחלט להגדיל את רמת נגישות ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסייה תוך שימת דגש על הרחבת הנגישות לאוכלוסיות ייחודיות, למשל בני מיעוטים וחרדים. במסגרת זו צפוי להיות מוכפל מספרם של הסטודנטים מהמגזר החרדי, וכן מספרם של הסטודנטים מהמגזר הערבי. לשם כך יוקצו בשש השנים הבאות 300 מיליון שקלים.
"עצם הסיכום הוא נקודת מפנה", אמר סער, "מדובר בסיכום שש-שנתי שיאפשר להעלות בחזרה את ההשכלה הגבוהה לדרך המלך". לדברי סער, במהלך העשור האחרון חלה שחיקה תקציבית בתקציבים שהופנו להשכלה הגבוהה - דבר שהביא להשלכות על המערכת בדמות היעדר תקנים, בריחת מוחות, שינוי לרעה ביחס המספרי בין המרצים לסטודנטים והזדקנות של הסגלים. "התחילה שקיעה", אמר השר, "לכן המהלך הזה מתבצע בנקודת זמן קריטית למערכת". לדבריו, הרפורמה תאפשר הוצאה אל הפועל תוכנית לעידוד מצוינות, את חיזוק הפריפריה ותהליך של השבת מוחות.
בנוגע לנושא גובה שכר הלימוד אמר סער כי משרד הממשלה הגיעו להסכם מסגרת עם הסטודנטים, אולם נכשלו לעת עתה המאמצים להגיע להסכמה כוללת. "גילינו מנהיגות אחראית ופתוחה שרואה את האינטרסים גם של הסטודנטים וגם של מערכת ההשכלה בכלל, ואנחנו מתכוונים לשמר את אווירת השותפות והדיאלוג עם הסטודנטים". לדברי שר החינוך, הרפורמה לא היתה מושגת ללא קיצוץ של שלושה מיליארד שקלים בתקציב הביטחון.
שר האוצר יובל שטייניץ אמר כי "היה צריך להעיר את האקדמיה מתרדמתה הדוגמטית". הוא הוסיף כי מערכת ההשכלה הגבוהה היתה צריכה לקבל תזזית אשר תייצר איכות מחקרים, מצוינות וכפי שהגדיר זאת, "תחזיר עטרה ליושנה".
המו"מ עם הסטודנטים פוצץ
יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) פרופ' מנואל טרכטנברג קרא במסיבת העיתונאים לחוקרים הישראלים המועסקים בחו"ל לשוב לארץ, "אני יודע שאתם בוחנים אותנו, תחזרו הביתה", אמר. "מה שהיה נהוג עד היום היה שכל מוסד אקדמי קיבל תקצוב והדבר לא היה שקוף", אמר טרכטנברג, "אנחנו מתחייבים לפרסם את הנתונים לתקצוב בכדי שכל מוסד יידע בדיוק למה הוא קיבל או לא קיבל את התקציב".
טרכטנברג הוסיף כי במסגרת התוכנית, גם ייבדקו איכות התארים במטרה לתמרץ את המוסדות האקדמיים ולשנות את מודל חלוקת התקציב. זכייה במענקים תחרותיים, פרסומים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים והקמת קרן ישראלית למחקר הם רק חלק מהפרמטרים שייבחנו בטרם יינתן תקצוב למוסד האקדמי.
ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) יו"ר שדולת הסטודנטים בכנסת הגיב על הדברים: "הן האוצר והן ציבור הסטודנטים מפספסים הזדמנות היסטורית למהפכה ממשית ולהבראת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל". מילר התייחס למשא ומתן עם הסטודנטים ואמר ש"ההסכמות גברו על הפערים המצומצמים ולכן אני קורא לכל הצדדים לשוב לשולחן הדיונים ולהסכים על רפורמה אמיתית ומקיפה לפני ההצבעה הקרובה על התקציב שתקפיא את המהלך לשנתיים הקרובות".
נשיא אוניברסיטת בן גוריון לשעבר המכהן כיום כשר לענייני מיעוטים, פרופ' אבישי ברוורמן, התייחס לרפורמה והעריך כי זו תביא לפריצת דרך משמעותית בהשכלה הגבוהה לאוכלוסיית המיעוטים. "מדובר בכלי מרכזי לצמצום הפערים בין האוכלוסיות", אמר. "הנושא עומד בראש סדר העדיפויות של משרדי אשר הקצה לטובתו משאבים רבים. החזון שלי הוא לראות כמה שיותר אקדמאים בני מיעוטים במקצועות כמו רפואה, הנדסה ראיית חשבון ועוד. ההשקעה בעידוד מקצועות אלו מהווה מסר חשוב של שותפות ועידוד הצלחה לאוכלוסיית המיעוטים".