(צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: גדי וינסטוק)
בג"ץ קבע הבוקר (שלישי) כי לא תוארך התקופה בה יוכלו עובדים זרים להגיש מסמכים המסדירים את שהותם בארץ. בכך קיבלו השופטים את עמדת המדינה בתשובה לעתירה שהוגשה לפני כעשרה ימים נגד החלטת הממשלה להקציב לילדי העובדים הזרים 21 ימים כדי להסדיר את מעמדם החוקי בישראל. העותרים דרשו להאריך את הזמן שהוקצב ל-90 יום, כדי שלא ייפסלו ילדים זכאים בשל מכשול ביורוקרטי. 11 ימים נותרו לילדי הזרים להגיש את המסמכים.
עם זאת, השופטים קבעו כי לילדים שיגישו מסמכים בפרק הזמן הראשוני, תינתן הארכת זמן ככל שתידרש להמציא את המסמכים הנותרים הנדרשים להסדרת מעמדם. זאת בניגוד להסדר שקבעה המדינה לפיה תינתן הארכה של 21 ימים בלבד. מגיש העתירה, עו"ד יונתן ברמן מ"המוקד לסיוע לעובדים זרים" מסר לאחר הפסיקה כי "אנחנו מברכים על הודעת משרד הפנים ועל החלטת בית המשפט ולפיהם מי שעומדים בתנאים המהותיים שנקבעו בהחלטת הממשלה, בקשותיהן לא תדחנה רק בשל טעמים ביורוקטיים".
מעמותת "רופאים לזכויות אדם", אחת העותרות, נמסר בתגובה להחלטה כי "יש יותר ביורוקרטים מיותרים במשרד הפנים מאשר ילדי מהגרי עבודה המבקשים מעמד בישראל. אנו מברכים על כך שבית המשפט בחר להצר במעט את צעדיו של משרד הפנים, אשר ביקש לחסום את דרכם של הילדים לקבלת מעמד. נמשיך לפעול על מנת שאף ילד לא יגורש מישראל".
נפתח ה"מירוץ נגד הזמן"
הארגונים שהגישו את העתירה "ילדים ישראלים", מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, רופאים לזכויות אדם, המרכז לפלורליזם יהודי ו"קו לעובד" טוענים בעתירה כי "בעוד שהחלטת הממשלה מביאה לידי ביטוי בידה האחת, לפחות בכל הקשור לחלק מילדי המהגרים, את עקרון טובת הילד ואת הכלל לפיו אין מענישים ילדים על חטאי הוריהם, ההחלטה מסכלת בידה השנייה את אותם העקרונות עצמם. זאת באמצעות הצבתם של מכשולים פרוצדוראליים, אשר יהפכו את מימוש זכותם של הזכאים לקבלת מעמד לבלתי אפשרית בחלק ניכר מן המקרים".
ב-8 באוגוסט החל למעשה "מירוץ נגד הזמן" להגשת בקשות לקבלת אשרה בתוך 21 ימים. על פי ההחלטה, הפקיד המקבל את הבקשות רשאי, רק אם הוגשו עיקרי המסמכים הדרושים, להעניק אורכה של 21 ימים נוספים להגשת מסמכים נוספים. לטענת העותרים, המשמעות היא שרבים מבין כ-800 הילדים הזכאים למעמד, אם לא רובם, לא יוכלו להגיש בפועל את בקשותיהם ולממש את הזכויות, או שבקשתם תידחה על הסף ללא דיון בה לגופה. "כל זאת בשל היעדר יכולת להציג את המסמכים הנדרשים במועד שנקבע".
הארגונים טוענים כי ילדים רבים, יחד עם הוריהם, יצטרכו לפעול להשגת אישורי לימודים מבתי הספר בתקופת חופשת הקיץ, לפנות לצורך הנפקת דרכונים ותעודות לידה אל השגרירויות הזרות, אשר אינן מנפיקות מסמכים בתוך פרק זמן כה קצר, לפנות אל משרד הפנים בישראל לצורך הנפקת אישורים על לידה או הודעות לידת חי, לפעול לתיקון רישומם של אבות בהודעות על לידת חי ועוד. "הדרישה כי מסמכים אלה יוצגו בתוך 21 ימים, ואפילו כאשר לפקיד המקבל את הבקשות סמכות להאריך את המועד ב-21 ימים נוספים, ואף זאת רק אם הוצגו עיקרי המסמכים, אינה סבירה בעליל", נכתב בעתירה.
עוד נכתב, כי "נוכח העובדה, כי מדובר בהסדר לשעה, הזדמנות חד-פעמית לילדים חסרי מעמד שמרכז חייהם בישראל להסדיר את מעמדם, משמעותם של המחסומים הביורוקרטיים היא הרת גורל עבור הילדים הזכאים למעמד על פיה מחסומים אלה עשויים להותיר ילדים, שהממשלה החליטה כי ראוי ליתן להם רישיון לישיבת קבע בישראל, ללא מעמד כלשהו, נעדרי זכויות סוציאליות, בתחושת חוסר ביטחון מתמדת, כשחרב המעצר והגירוש מוסיפה ומתנופפת מעל ראשם".
