"סרסור החליט שהזונות האלה הן לא בני אדם"

עשר שנים בדיוק לאחר שארבע נשים שהועסקו בזנות נשרפו למוות בתוך בניין בו כלא אותם הסרסור, ערכו להן ארגוני נשים אזכרה. "המעט שאפשר לעשות זה לשים שלט שיציין את המקום"

  • זונות
איילה חננאל

ארגוני "אחותי" ו-"אנחנו שוות" ציינו אמש (שני) עשור לרציחתן של ארבע קורבנות סחר בנשים שנכלאו בבית בושת ברחוב גולומוב 51, סמוך לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.

ארבע הנשים נשרפו למוות בבית בושת שהצית יריב ברוכים לפני עשר שנים. גופותיהן של הארבע נמצאו בדירה כששתיים מתוכן התחבאו בתוך ארון בניסיון להימלט מהאש ואילו חברותיהן נמצאו בפינת הדירה, מחובקות, עדות לרגעי האימה האחרונים שחוו. בשנת 2006 עוד הגיעו כמאה אנשים לאזכרה שנערכה "במחאה על התרחבות הסחר בנשים בישראל" מחוץ לבניין ברחוב גולומוב 51. היום לא יותר מעשרים איש נכחו באזכרה שעורכות כל שנה חברות הארגונים "אחותי" ו"אנחנו שוות" לארבעת הנשים.

"אני יכולה לשמוע את הנשמות שלהן זועקות", אמרה לינדה, שעסקה בעצמה בזנות במשך שנים ארוכות עד שנחלצה ממנה בכוחות אחרונים, והפכה לפעילה בולטת נגד סחר ודיכוי של נשים וממקימות תנועת "אנחנו שוות". "זו הייתה יכולה להיות אני", אמרה בעת שהניחה על גרם המדרגות של הבניין נרות נשמה והחלה להדליק אותם אחד אחד. "גם אני הייתי אימא לשלושה ילדים, עם בעל דפוק וחובות מעל הראש", סיפרה. "הנשים האלה היו אמהות לילדים, הן היו הבת של מישהו, האחות של מישהו. אבל סרסור שהחליט שהן לא בני אדם נעל אותם בפנים ואז הגיע מטורף שבגלל שהן זונות, הצית אותן למוות ולא הייתה להן כל יכולת לברוח. נראה כי עשר שנים אחריי דבר לא השתנה ואיש לא זוכר, אך אנחנו פה לזכור את הנשים האלה ולהזכיר שכולנו בני אדם".

בית הבושת המשיך לפעול

בית הבושת שהוצת המשיך לפעול במשך כחמש שנים לאחר רציחתם של הנשים האלה", סיפרה שולה קשת, מנכ"לית ארגון "אחותי". "יש לנו עדויות של נשים שנכלאו כאן ונסחרו לזנות גם אחריי הרצח. במותן של הנשים אשם לא רק המצית השפל, אלא גם הסרסורים שכלאו את הנשים האלה בדירה כך שלא יכלו לברוח ונותר להן רק לחבק אחת את השנייה".

איש מבני משפחתן של הנשים לא נכח באזכרה. שתיים מהן נקברו בבית עלמין בבאר שבע בחלקה החילונית וזהותן אינה ידועה עד היום. "שמותיהן וזהותן הייתה בדויה ואיש לא הצליח לאתר את בני משפחתן", סיפרו משתתפות האזכרה שדאגו להניח מצבה על קברן של הנשים. "בתה של אחת הנשים שהייתה אזרחית ישראלית, הגיעה לאזכרה שערכנו לפניי מספר שנים אך לא הצליחה להתמודד עם האירוע".

אסתר עילם, ממובילות המאבק נגד סחר בנשים, מקימת תנועת "אנחנו שוות" ופעילה בתנועת "אחותי" הקדישה את חייה למאבק למען נשים. עילם אמרה כי "מדובר באירוע לזכרן של ארבע נשים שהגיעו לישראל במטרה לחפש עבודה מכובדת ונפלו קורבן לשקרים מכוערים. לאחר ההצתה, רבים הזדעזעו מן העובדה שהנשים היו כלואות בדירה. בינתיים, עוד אלפי נשים נכלאו, אבל הסרסורים, וגם הרוצח, מסתובבים חופשי. במולדתן סיפרו להן שיימצאו עבודה בניקיון או בסיעוד. רק כאשר הגיעו לישראל התבררה להן האמת, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. הן נכלאו בתוך הבניין הזה, בלב שכונת מגורים, נאנסו עשרות פעמים ביום, ובסופו של דבר נשרפו למוות".

השכנים עוד זוכרים את המאורע שזעזע רבים. "אני הייתי כאן בלילה שזה קרה, שמעתי אותן צועקות לעזרה, אבל כל הדירה הזאת מסורגת ונעולה. פשוט כלאו אותן בפנים. אחר כך המקום עוד המשיך לפעול, אבל לפניי ארבע שנים הוא נסגר סופית והדירה עמדה נטושה עד לאחרונה. אפילו הרהיטים שנמצאים בפנים הם אותם הרהיטים ועוד אפשר לראות את סימני הפיח על הקירות", מספר ס', שכן בדירה סמוכה שהעדיף לא להזדהות.

בכוונת ארגוני הנשים לפנות לעיריית תל אביב בבקשה כי זכרן של הנשים יונצח בשלט שיושם על קיר הבניין. "המינימום שניתן לעשות למען הנשים האלה הוא לשים שלט קטן על הבניין שיציין כי פה נרצחו ארבע נשים שאת שמן האמיתי של חלקן לא נדע לעולם, קורבנות סחר שנכלאו ונותרו להישרף למוות, אנחנו רק מצטערות שלא היינו כאן בשביל להציל אותן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully