הצעת חוק: חובת דיווח על תרומות מישות זרה

ועדת החוקה של הכנסת אישרה הבוקר (שני) לקריאה ראשונה את הצעת החוק לחובת גילוי תרומות מישות זרה. מטרת הצעת החוק היא להגביר את השקיפות בנוגע למימון של פעילות עמותות וחברות לתועלת הציבור שנעשה על ידי ישויות מדיניות זרות.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו), מיוזמי הצעת החוק, אמר בפתח הישיבה, כי "ראוי שהציבור יידע מי הגופים העומדים מאחורי פעילויותיהם של גופים ישראלים. גופים רבים בישראל פועלים מכוח כסף המוזרם אליהם מגורמים זרים בעלי אינטרסים, ועל כולנו לדעת מי הוא בעל הממון ומי הוא בעל האינטרס בכל עניין".

הצעת החוק זכתה להתנגדות גדולה מצד האופוזיציה. ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בדיון כי "החוק המוצע היום הוא סלקטיבי, המכוון לסוג מסוים של עמותות, תוך שהוא פוגע בחברה האזרחית שהיא מהיסודות לפעילות הדמוקרטית". בתגובה, אמר יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין, אף הוא מיוזמי החוק, כי "הצעת החוק דווקא באה להגן על אזרחי ישראל מהשפעה זרה שאינה תואמת לצרכים ולאינטרסים הלאומיים. יש למנוע הישנות של מקרים כדוגמת חוק גולדסטון שהתבסס ברובו על חומר מארגונים ישראלים".

גם חברי הכנסת של קדימה הצביעו נגד הצעת החוק. "הקואליציה ממשיכה ליזום חקיקה פופוליסטית שתוצאתה שחיקת הדמוקרטיה והמוניטין הבינלאומי של מדינת ישראל", אמר ממלא מקום יו"ר סיעת קדימה, ח"כ יוחנן פלסנר. "החוק בלתי לגיטימי משום שהוא לא מחייב שקיפות דומה ביחס לדיווח על תרומות בהיקף אדיר שמגיעות מארגונים זרים המקדמים מטרות הזויות שגורמות נזק עצום למדינת ישראל".

הסיבה העיקרית להתנגדות האופוזיציה היא העובדה שהצעת החוק מדברת על "ישות מדינית זרה" ולא תרומה פרטית. עם זאת, יו"ר הוועדה, הצהיר כי לפני הקריאה השנייה והשלישית הוא ישקול להוסיף להצעת החוק גם שקיפות לגבי מימון המגיע מאזרחים פרטיים, אמירה שנתקלה בהתנגדות של נציגי האוניברסיטאות המוסדות הלאומיים שנכחו בדיון.