פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אתר "ויקיליקס" משחק באש

      האתר "ויקיליקס" הדליף בחודש שעבר 77 אלף מסמכים מסווגים של צבא ארה"ב, במסגרת חופש המידע ומלחמתו בצנזורה. אריק בכר חושב שמדובר באיוולת שתעלה בחיי אדם

      הדת שלהם היא הפתיחות. הפולחן שלהם הוא הדלפות. הגבולות שלהם? זהו, שאין גבולות. אבל בשם אותה פתיחות, בואו נקרא לתינוק הממזר הזה, שנתנו לו שם חמוד, כמו של גיבור בסרט של וולט דיסני, "ויקיליקס", בשמו האמיתי – אנרכיה.

      הסיפור הזה גדול בהרבה מגחמה של מייסד האתר, ג'וליאן אסאנג', האוסטרלי שמראהו המוזר, האנדי וורהולי, משקף אישיות מורכבת כמו ילדותו. זהו סיפור על המשילות של חברה אנושית, פרק נוסף בוויכוח הפילוסופי שגילו כגיל המין האנושי על מצבו של האדם, ותשוקתו האוקסימורונית לחזור למצב הטבע.

      לכאורה, מה יותר אצילי, נכון וראוי מאשר המנוע הפילוסופי מאחורי אתר האינטרנט שכולו פלטפורמה המאפשרת לכל מדליף להציע את סחורתו הבלתי מצונזרת לאנושות, כדי לחשוף את האיוולת של השלטון, כל שלטון. נהדר. עולם שקוף, בו כל מנהיג, בכל דרג, לא יוכל לדעת מתי המברק הסודי שזה עתה כתב יהפוך לנחלת הכלל.

      רשימת יעדים לחיסול

      הבעיה היא שאי אפשר לנהל עולם כזה. כפי שאין אפשרות לנהל חברה מסחרית שכל הנאמר בחדרי חדריה זוכה לפרסום. כפי שאי אפשר לנהל אפילו משפחה ממוצעת בלי כמה סודות שאסור לשכנים לגלות. חבל שאי אפשר, כמו שחבל שחייבים למות מתישהו.

      את אסאנג' וכוהניו זה לא מעניין. בשם הדת מותר לעשות הכול – זה הרי ידוע. כשמדובר בדת, המטרה מקדשת כל אמצעי, ולעזאזל עם כל אותם קורבנות שנופלים בצד הדרך, בין אם מדובר בדיירי גורדי שחקים בניו יורק, בבליינים בפאב תל אביבי או באזרח אפגני שהחליט לעבוד עם הממשל האמריקאי על סמך הבטחה שזהותו חסויה.

      עכשיו אפילו אחד מארגוני זכויות חופש העיתונות המובילים בעולם, "כתבים ללא גבולות", הבין שאסאנג' ומסדר כוהניו, מרוב להיטות להכניס את כולנו לעולם שקוף יותר, ולשחרר אותנו מכבלי תככיו של השלטון, עלולים להרוס מידה של פתיחות שהושגה בדי עמל ודם במשך דורות.

      "חוסר אחריות בלתי ייאמן" – כך הגדיר הארגון את הדלפת 77,000 המסמכים באתר ויקיליקס בחודש שעבר. במסמכים כלולים שמותיהם של מאות משת"פים אפגניים העובדים עם כוחות הקואליציה הלוחמים בטאליבן ובאל קאעדה. עכשיו כל שנותר לאלה האחרונים לעשות הוא לקחת מחשב, לעשות "העתק-הדבק", והנה יש להם רשימת חיסולים מסודרת לפי א"ב.

      משחק באש

      האבסורד הוא, מזהיר הארגון, שבבואו לברוא עולם שקוף לחלוטין, אסאנג' עלול להעמיד ממשלות בכל העולם על רגליהן האחוריות, ולהביא עלינו חוקים שיסיגו עשרות שנים לאחור הישגים בתחום חופש זרימת המידע.

      את הכוהן הגדול אסאנג' זה לא מטריד, והנה הוא כבר מאיים להפריח לאטמוספרה של עולמו השקוף קובץ נוסף של 15,000 מסמכים סודיים של הממשל האמריקני. הוא מבטיח כי המסדר שלו ינסה למחוק מהקבצים כל שם שעלול להיפגע; אני אישית מאמין לו בדיוק כפי שאני מאמין להבטחת מחילה על חטאים מהכומר, או לקמע של מקובל יהודי.

      אסאנג' משחק באש, והוא עלול לחטוף כוויות קשות. ממשלים בכל העולם, בטח זה האמריקני, לא אוהבים שמישהו גונב להם סודות, ואז רץ לספר לחבר'ה המונים מיליארדים. זה לא רק מביך. זה הופך לבלתי אפשרית את המלאכה העדינה של עשיית סדר בחברה אנושית, הנוטה מבטעה לתוהו ובוהו.

      ואם אסאנג' יבוא לספר לכם שהוא חייב לחשוף את השלומיאליות וחוסר הצדק של השלטון, תאמרו לו שלפחות את השלטון אנחנו, העם, בחרנו, ויש לנו אפשרות להחליפו.

      כוהני דת הזויים בדרך כלל מתחלפים רק עם מותם.