כן למפלגת מרכז, לא לליכוד

אפתח תחילה במילת הרגעה לקורא הימני המודאג - אני עדיין חושב שהאיסלם הקיצוני הוא האיום העיקרי על העולם המערבי. אני אף חושב שהנחת העבודה הזו הולכת ומחלחלת יותר ויותר לשיח הציבורי, זה אשר מתנהל מחוץ לגבולות מדינת ישראל, כלומר זה המנותק מהשפעותיו הישירות של הסכסוך המיידי בין ישראל לבין שכנותיה (והעולם הערבי כולו, אם תרצו).

בייחוד לאור הנחת העבודה אשר תוארה זה עתה, צורמת העובדה שמעמדה של ישראל בין האומות המתקדמות (המערביות) הנו הגרוע ביותר, כנראה, מזה זמן רב. למעשה, דומה כי מעמדה הבינלאומי של ישראל לא היה גרוע יותר אף פעם. בהנחה שאיננו חושבים שישראל היא כליל הרשע (היא אמנם לא שיא הטוהרה, אך גם רחוקה מלהיות "השטן הקטן"), יש פער מהותי, מטריד, בין המציאות כפי שאנו תופסים אותה לבין השתלבותה של ישראל בתוכה. במונחי שוק ההון ניתן לומר כי המנייה של ישראל נסחרת בשפל של כל הזמנים, או על כל פנים באחד השפלים הגדולים מאז החלה להיסחר אי שם ב- 1948. למשקיעי ערך הייתי ממליץ לבחון בכובד ראש השקעה במנייה "ישראל", שכן לא בטוח שיש למניה הזו הרבה לאן להוסיף ולרדת, ומאידך פוטנציאל הצמיחה כמעט בלתי מוגבל. פרופיל הסיכון-סיכוי מאד מעניין, כך נראה, בעת הזו.

אם נמשיך בדימוי הבורסאי, משקיעי הערך אמורים כעת לשאול: "מהיכן תבוא הישועה"? או במילים פשוטות: למה לנו לחשוב שהמניה תעלה? בעיני, יש שני מנועים שונים בתכלית, אשר אמורים להזניק את המניה הוירטואלית שלנו, ושניהם שרירים וקיימים במקביל.

מנוע אחד הוא מנוע פנימי, אורגני, ישראלי למהדרין וכזה שתמיד היה כאן. המדינה הזו מלאה פוטנציאל כלכלי, תעשייתי, מדעי, רפואי, תרבותי, יש לה בקנה ובצנרת אינספור תופינים שהעולם כולו חומד. תמיד חשבנו שחוץ מנפט - יש כאן הכול. עכשיו אפילו נפט (או לפחות גז טבעי) יש כאן למכביר. המדינה הזו צעירה במידה שגורמת לכל מדינה מערבית אחרת להתפוצץ מקנאה לנוכח נתוני הילודה המגוחכים ברוב המוחלט של מדינות המערב (אף שאחוז מבהיל מן הילודה בישראל מתרחשת בקרב אוכלוסיות לא יצרניות, עדיין הנתון הכללי חיובי בכל אומדן מקובל), יש כאן עם (או לפחות שכבה עבה מספיק של אוכלוסייה) צמא ידע ויוזמה וההישגים הישראליים הם שם דבר בכל מקום. "הראש היהודי", שחוק ככל שיהיה, מיתוס או לא מיתוס, יכול גם היום לייצר ערך כפי שעשה בעבר, אם רק יתקיימו מסביב תנאים נוחים לפריונו.

מנוע שני הוא מנוע חיצוני, לפחות במידה חלקית. כמו בחברות תעשייתיות רבות, לפעמים הבעיה היא פשוט בהנהגה, או גרוע מזה - אפילו רק בתדמיתה. לפעמים הדירקטוריון (הכנסת) צריך לקחת יוזמה, לקבל החלטות כואבות ומרחיקות לכת ולהביא לשינוי מערכתי. לפעמים ההנהלה הראשית (הממשלה) צריכה ליזום ולהניע את התהליכים האלו, ולפעמים היא צריכה פשוט ללכת הביתה, כדי לתת למישהו אחר לקחת את החברה קדימה, לאן שהיא יכולה גם יכולה להגיע. לפעמים לא הדירקטוריון ולא ההנהלה הראשית מבינים שהם בעצמם הבעיה, ואז לציבור המשקיעים (הבוחרים) ניתנת הזכות להצביע ברגליים, ולהביא לשינוי.

ככל הנראה, בישראל של העשור-שניים האחרונים אין הבדל יותר בין ימין ושמאל. לפחות לא הבדל מהותי. מה שהיה פעם ליכוד ומערך אינו קיים עוד. ליכודניקים הם היום חברי מפלגת קדימה ושמאלה משם. במפלגת קדימה חברים פליטי ימין קיצוני לצד אנשי שמאל. המערך, אשר הפך ל"עבודה", מאכלס היום את אהוד ברק, שהוא יותר ימין מימין, וגם הליכוד מכיל בתוכו את כל גווני הקשת. וזה אינו רק ממבו-ג'מבו פוליטי, הבלבול הזה מייצג גם בלבול בעם, אשר בזמנו בשנות ה-90' נראה היה שנטייתו היתה שמאלה, וכיום נראה כי נוטה ימינה. הטרנדים האלו אינם קשורים למציאות. זו לא השתנתה בשנים האחרונות, וכמו בבורסה- הטרנדים הם בעיקר רעש רקע, אשר חבל שתהיה לו השפעה כלשהי על ההחלטה האחת והמזוקקת - לקנות את מניית ישראל, או לא.

על כן אני סבור שטוב יהיה להחליף היום את השלטון במדינת ישראל ולהעביר את המושכות למי שלא הוכתם בעולם בכתם הקיצוניות ולמי שלא דבק שמו בכישלון. הגיע הזמן שהמנוע התדמיתי יפסיק להפריע למנוע הפנימי. מנכ"לים עוזבים לפעמים את החברות שלהם, אפילו שדבר מן האסון אשר עבר על הקונצרן לא היה תלוי בהם. מנכ"ל חברת בריטיש פטרוליום עזב את תפקידו אף על פי שלא הוא גרם לפיצוץ אסדת הקידוח במפרץ מקסיקו, וקרוב לוודאי שלא יכול היה למנוע את הפיצוץ. כל תמרון מכאן ואילך לא יכול היה להביא לתוצאה אחרת מאשר התפטרותו של המנכ"ל, ולו כדי להשיב לחברה את אמון המשקיעים.

גם במדינת ישראל הוכתם שמו של המנכ"ל לאחר אירועי המשט, אלא שבמקרה זה השלטון הישראלי נקשר בעוד אי אלו אסונות תדמיתיים קטנים וגדולים. יעשה מר נתניהו אשר יעשה - הוא כבר לא יוכל לשקם את מעמדו (ועל הדרך את מעמדה של מדינת ישראל). טענות רבות הופנו כלפי מנכ"ל בריטיש פטרוליום באשר לדרך שבה טיפל במשבר מפרץ מקסיקו וכן באשר לטיפול מונע, שלא התרחש ושיכול היה למנוע או לצמצם את היקף הנזקים. מאידך, גם נגד מר נתניהו מופנות טענות בינלאומיות בעלות אופי דומה בנושא משבר המשט ובהקשרים דיפלומטיים או מהותיים אחרים. כך או כך, בין אם אנו חושבים שיש פגם מהותי בתפקוד המנכ"ל וראש הממשלה ובין אם מדובר אך ורק בפגם תדמיתי - המסקנה היא אותה מסקנה - אין מנוס מחילופי גברי.

בשונה מן הזירה הכלכלית, בזו הפוליטית גם מפלגת השלטון כולה לא תוכל להחביא את הכישלון התדמיתי מאחורי מנהיג אחר. ובפרט, גם האלטרנטיבה ממילא לא תנהיג את המדינה באופן חדש או שונה מהותית. היא רק תיתפס קצת יותר טוב בעולם, ולכן חשוב לוודא שמפלגה אחרת תנהיג את המדינה לאחר הבחירות הבאות. מכיוון שמפלגה כזו לא תבוא, כנראה, מן השוליים הפוליטיים ומכיוון שמפלגות המרכז האחרות עדיין נתפסות בעולם, כך אני מקווה, כמעוזים פוליטיים של כוחות שלום - אני אתרכז בבחירות הבאות באחת ממפלגות המרכז אשר אינן הליכוד.