לאחרונה התחלתי למלא לוטו. לא שאיני מודע לסיכויים הקלושים לזכות. אבל מי יודע - אולי שמי יעלה בגורל ואני אזכה במספר דמיוני שיקרב אותי משמעותית למטרה החשובה לכל זוג צעיר בישראל - השגת דירת מגורים סבירה במקום שאני רוצה לגור בו.
אך תקוות לחוד ומציאות לחוד. כמו רבים וטובים מבני דורי גם אני סובל ממצוקת הדיור. אני ורעייתי עובדים וחוסכים כבר שנים, אבל במסגרת החיפושים אחר דירה הבנו מהר מאוד שנצטרך להתפשר ולשלם הרבה כסף על הזכות לגור במקום אשר מלכתחילה הוא פשרה בעינינו.
נכון שתמיד יהיו אלה שכבר נשברו במאבק המתיש הזה והם שמחים להודיע כי "צריך להתפשר. לא חייבים לגור דווקא במרכז תל אביב". יש צדק בדבריהם, באמת לא חייבים לגור במרכז תל אביב. אבל במציאות של היום גם דירות בפתח תקווה ובנתניה הפכו להיות מותרות עבורנו - צעירים ממוצעים מהמעמד הבינוני אשר הקימו משפחה אבל לא מצליחים לקנות דירה.
מחפשים יעדים במפה
את המסע לעבר הדירה התחלנו כבר לפני שנה. בהתחלה ניסינו בתל אביב. מהר מאוד הבנו כי מחיר הדירות מאמיר בקצב ספיגת דו"חות החניה בעיר. על כן פנינו לפרברים הסמוכים. גבעתיים?רמת גן. גם משם לא הגיעה הבשורה, ודירות מעופשות החלו מתגאות במחיר של דירות יוקרה. התרחבנו בחיפושים לפתח תקווה הרחוקה, אך גם היא לא פתחה את תקוותנו לדירה המבוקשת.
בשלב זה כבר הצטרף אלינו הבן הבכור. ברגע הזה החלטנו להיפרד מאזור חיוג 03 ולעבור אל אזור חיוג 09, אך גם שם לא עמדנו במחירים. הרצליה ירדה מהר מאוד מהפרק, וכך גם רעננה וכפר סבא. ואז הגיעה נתניה. אך עד שהגענו אליה התברר שרכבת השדים הנדל"נית חלפה גם בעיר היהלומים. וגם היעדים הבאים - בנימינה וגבעת עדה - לא הסבירו לנו פנים כלכליות. נכון להיום, אנחנו מחפשים מקומות חדשים עם מפה של ארץ ישראל.
אנחנו לא זוג נדיר ביכולותינו הכספיות. אנחנו ממוצעים, וכמונו יש זוגות צעירים רבים שמגלים כי בכל הנוגע לקניית דירה הופכת ישראל מדי יום לבלתי אפשרית בעבור טיפוסים שכמותנו. זוגות צעירים ובודדים, שאמנם משתכרים מעל הממוצע אך תוחלת חייהם לא מספיקה בשביל לגייס מיליון שקלים וחצי, הם תופעה רווחת.
היה אפשר לחשוב כי איזו החלטת ממשלה ארכאית מבקשת להפוך אותנו לחלוצים בעל כורחנו ודוחקת אותנו אל הצפון הרחוק או אל הדרום השכוח, אבל אם כך - מדוע במשך כל השנים שחלפו לא טרחה המדינה להקל על תושבי הפריפריות בצורת תחבורה ציבורית נאותה או מקומות פרנסה.
וכך, כמו רבים אחרים כמונו, אנו יושבים בדירתנו השכורה, מביטים מסונוורים במגדלי היוקרה שמסביבנו, חולמים על בית ומתנחמים בנבואות טוקבקיסטים לגבי פיצוץ בועת הנדל"ן בישראל.