הו מיי

החיים של מיי פיינגולד מתחלקים לשניים: אלה שלפני הלילה הגורלי שבו עלתה על מונית אקראית באירלנד - ואלה שאחרי אותו הלילה. "רגע מאיר", היא בוחרת להגדיר את הרגע הגורלי שבו מצאה את עצמה בחמש לפנות בוקר פוקחת עיניים אחרי התנגשות חזיתית ברכב חולף רק בשביל לגלות שחוץ ממושב הכיסא שאליו היתה חגורה לא נותרו הרבה שרידים מהמונית.

"הייתי בת 21 והיה לי באותה התקופה הרכב מוסיקלי עם מתופף אירי שהציע שניסע לאירלנד לנסות את מזלנו", היא מספרת, "התחלנו להופיע בכל מיני מועדונים ופאבים במטרה לכבוש את אירלנד, ובין ההופעות, בשביל הפרנסה, עבדתי כברמנית בפאב.

"לילה אחד, אחרי משמרת, עליתי על מונית בדרך הביתה וניהלתי שיחה עם הנהג. ואז פתאום משום מקום הגיע ואן לבן וגדול שפירק את המונית לרסיסים וברח. אני זוכרת את החבטה האיומה, את רעש ההתנפצות של הזכוכיות ושהרכב נכנס לסחרור מטורף שהרגיש כמו נצח. עצמתי את העיניים שלי חזק וחיכיתי לדבר הנורא מכל.

"כשהרכב הפסיק להסתחרר היה שקט מפחיד, והדבר הראשון שעשיתי היה לצרוח לנהג 'אתה בסדר?'. הוא ענה לי שהוא בסדר וכשפתחתי את העיניים גיליתי שלא נשאר רכב. כל החלק הקדמי של המונית עף ונותר רק שלד על גלגלים, ואנחנו ישובים במושבים שלנו חגורים בחגורה. בנס יצאתי מהתאונה הזאת עם שריטה ברגל והנהג פרק את הכתף.

"אחר כך במשך שנתיים היו לי חלומות סיוטיים. הוואן הלבן רדף אותי בחלומות והייתי מתעוררת בבעתה בכל פעם שהוא התקרב אלי".

מה גרם לתאונה?

"אתה מתכוון טכנית או רוחנית?".

יש לתאונות דרכים הסברים רוחניים?

"אני בת מזל קשת ואני בן אדם שמאמין שלכל דבר יש סיבה, בין שקרה משהו טוב ובין שמדובר במשהו רע. בחודשים שאחרי התאונה הייתי כמעט אובססיבית לעניין. עניין אותי לדעת למה זה קרה דווקא לי, ואז נזכרתי בשיחה שהיתה לי רבע שעה לפני התאונה עם אחת המלצריות במקום שבו עבדתי. התבכיינתי לה שאני לא עושה מספיק כסף ושאולי אצטרך לעבור דירה או לחזור לארץ.

"היא הסתובבה אלי ואמרה, 'יש לך אולי בעיות, אבל יש אנשים בעולם עם בעיות הרבה יותר גדולות'. בחמת זעם עניתי לה, 'אני מצטערת שאני לא שומעת כינורות ברקע אבל יש לי בעיות משלי'. רבע שעה אחר כך חטפתי זעזוע לאגואיזם שלי וכל הבעיות הכי קטנות שהיו לי בחיים ושבדרך כלל נהגתי להפוך אותן להרים - נעלמו כלא היו. הילדה הקטנה והדרמטית שחיה בתוכי והיתה שקועה באינטרסים שלה - מתה באותו הלילה.

"עד היום, שבע שנים אחרי, אני נושאת עימי את התאונה הזאת. מאז אני קמה בכל בוקר ואומרת תודה על מה שיש לי".

הרגע ההוא שטילטל את חייה של פיינגולד חקוק לא רק בזיכרונה אלא גם על גופה, נוסף על שבעה קעקועים אחרים שמסמלים תקופות ב?27 שנותיה. "אחרי התאונה קיעקעתי בעורף את המשפט 'see no evil ,hear no evil ,speak no evil', שהוא משפט שמתלווה לציור שלושת הקופים שמכסים את האוזניים, את העיניים ואת הפה", היא מסבירה, "היום אני מתרחקת מרוע כמו מאש. אני לא אעשה שום דבר שלא עושה לי טוב".

הקעקוע האחרון שחרטה על גופה, השמיני במספר, הוא זר ורדים אדומים - מתנתו של בן זוגה בשנה האחרונה, אסף אברבוך, מפיק מוסיקלי ובוגר "כוכב נולד 3" שאותו הכירה במסגרת פגישת עבודה. "הוא מימן לי את הקעקוע במתנה אחרי שנפרדתי מרעמת השיער האדומה שלי מתקופת 'כוכב נולד'".

שאר תחנות החיים שלה מסומנות על ידי שלושה כוכבים שמעטרים את זרוע ימין ("העתק של קעקוע שיש לבעלי לשעבר ושהפך להיות הסמל המסחרי שלי"), טבעת נישואים מקועקעת על האצבע ("התחתנו עם טבעת שקנינו בבסטה באילת ואחר כך הלכנו לקעקע טבעת"), האותיות FYD שהן ראשי התיבות של follow your dream ("לך בעקבות החלום שלך") על הזרוע, אות סינית שמייצגת את השם שלה בגב, פיה על רגל שמאל וקעקוע שעוטף את רגל ימין שקיבלה במתנה מהמקעקע שלה.

שמונת הקעקועים, השיער האדמוני (שהפך לקארה חום בשנה האחרונה) והקול הרועם והמחוספס שנחשפו לאומת המסמסים במהלך העונה הקודמת של "כוכב נולד" הפכו את פיינגולד לעוף המוזר של התחרות, אבל בד בבד היא היתה אחת הפייבוריטיות ומועמדת ודאית לגמר.

לגמר היא אכן הגיעה אבל במבחן המסרונים הסופי היא נאלצה להסתפק במקום השלישי אחרי ולדי בלייברג והמנצחת רוני דלומי.

אלא שבזמן שהשניים האחרונים ממוקמים פחות במרכז תשומת הלב, פיינגולד אוחזת בדיסק בכורה העונה לשם "סודה?פופ" ("אני קוראת לסגנון שלו היפ?רוק. הוא מושפע מאוד מפאנק ומדיסקו") ובאחד התפקידים המטלטלים במחזמר "לילה לא שקט", המבוסס על שיריו של שלמה ארצי ושעלה לאחרונה בתיאטרון הקאמרי.

"אני משחקת את טל, אלמנת צה"ל שאיבדה את בעלה לפני ארבע שנים ועדיין מנהלת דיאלוגים יומיומיים איתו ולא מצליחה להתגבר על המוות שלו. משם פורץ ממני השיר 'הוא לא יודע מה עובר עלי'".

שלמה ארצי הוא הכי מיינסטרים שיש. מפתיע לראות אותך שם.

"אני מודה שלא שחיתי בחומרים שלו, אבל ההורים שלי מאוד אוהבים אותו וחוץ מזה כשהגיעה ההצעה ללכת לאודישן, היה ברור שזה משהו מיוחד. בכל זאת לא מדובר באמן סוג ז' אלא בכישרון ובעיקר בכריזמה ממגנטת. אי אפשר להתעלם מהבייגלה שיש לו מעל הראש כשהוא נכנס לחדר. הוא אסרטיבי מאוד ומאוד יודע מה הוא רוצה. כשהוא מדבר, פשוט מקשיבים לו. מבחינתי להגיד 'אני מופיעה הערב בקאמרי' זאת התגשמות חלום שלא העזתי אפילו לחלום".

המבקרים לא חיבקו את ההצגה. מתסכל?

"ברור. זה הבייבי של כולנו. השקענו בזה דם, יזע ודמעות, ויום אחרי ההצגה הראשונה כבר חטפנו על הראש בלי שנתנו לנו זמן לרוץ עם זה. עם זאת המבקרים שיבחו את הביצועים שלי וזאת הרגשה מאוד מוזרה. מצד אחד זה מחמיא ומצד שני אני חלק מפרויקט שקטלו אותו. למרות הכל אני מאוד גאה בתוצאה. בכלל, אני בתקופה מאוד מאושרת בחיים שלי. כל השנים שהשקעתי במוסיקה סוף סוף נושאות פרי".

כבר בגיל צעיר מאוד נמשכה פיינגולד למוסיקה. "הייתי ילדת מחזות זמר שהופיעה בכל הטקסים בבית הספר", היא מספרת, "למדתי פיתוח קול קלאסי והייתי ילדה טובה עם קול ציפציף. אלא שבגיל הנעורים הכל השתנה והפכתי למורדת קטנה. כל דבר שאמרו לי לעשות - עשיתי הפוך, דווקא. הייתי תלמידה נוראית ויש לי בקושי בגרות.

"בגיל 17, כשסיימתי את התיכון, הודעתי להורים שלי שאני עוברת לגור לבד באילת. ההורים שלי התנגדו אבל לקחתי את הדברים באמצע הלילה ונסעתי לאילת. מצאתי את עצמי עם 20 שקלים בכיס נודדת בין דירות מזדמנות. עברתי כל מיני חוויות הזויות עד שמצאתי עבודה כמלצרית מזמרת".

בד בבד היתה פיינגולד חלק מהרכבים מוסיקליים שונים. "היה לי הרכב באילת, קראו לנו DUDE והיינו אמורים לחמם את סנטנה באיזה פסטיבל עולמי בדרום אפריקה. הייתי בטוחה שזאת פריצת חיי, ואז זה בוטל ברגע האחרון. אחר כך היה לי הרכב שנקרא אדום והיינו במגעים עם חברת הליקון להוציא דיסק, אבל אז הכל התפורר.

"באיזשהו שלב התייאשתי. בגיל 22 עזבתי את המוסיקה כמקצוע ונכנסתי כשותפה לבר באילת. התחתנתי עם בחור בשם מיקי שהיה חבר שלי מגיל 18 וראיתי את החיים שלי בניהול המקום. בשלב מסוים החלטנו לעבור לתל אביב, מכרתי את החלק שלי בפאב ונכנסנו למשבר כלכלי.

"החיים בתל אביב היו יקרים הרבה יותר ממה שהתרגלנו כל השנים ומצאתי את עצמי עובדת במלצרות. בין השאר זה פגע בנישואים שלי. ואז בחור בשם גיל מרום (שהפיק לאחרונה את הדיסק החדש של הזמרת דקלה; י"א), שהיה מפיק של אחד ההרכבים שהופעתי איתם בעבר, אמר לי, 'יש לי דברים שכתבתי. בואי ננסה לזרום בעברית וננסה להרים פרויקט שנקרא 'מיי פיינגולד'. נקברנו במשך שבועות ארוכים באולפן והקלטנו סקיצות".

תחקירני "כוכב נולד" ששמעו על הבחורה הצבעונית שמסתובבת בשולי התעשייה הציעו לפיינגולד להגיע לאודישנים. "בדיוק התגרשתי ממי שהיה בעלי ובן זוגי במשך שמונה שנים, עברתי טלטלה קשה, ופתאום הגיע הטלפון מ'כוכב נולד'. לא ידעתי איך לאכול את זה. הייתי שבויה בכל מיני דעות קדומות על התוכנית והייתי עמוסת פחדים וחששות. פחדתי שיביאו אותי על תקן העוף המוזר.

"גיל ואני ישבו ועשינו שיקולים של טוב ורע, ובסוף הגעתי למסקנה שגם אם יעיפו אותי אחרי שבועיים, זה עשוי להביא איזה 500 אנשים חדשים להופעות שלי".

ההימור השתלם. "אחרי שהתחרות הסתיימה היתה לי שיחה עם רוני בראון מהליקון. הוא ידע שיש לי אלבום כמעט מוכן עוד מהתקופה שלפני 'כוכב' והציע לי חוזה הקלטות. לקח כמעט שנה עד שהדיסק יצא, ואני מאוד גאה בו. יש בו 15 שירים שאת כולם כתבתי והלחנתי עם גיל".

עד עכשיו שיחררה פיינגולד ארבעה סינגלים מהאלבום, שכבשו חלקית את תחנות הרדיו האזוריות ואת רשת ג' אך זכו לכתף קרה מגלגלצ. "היה לי תסכול בערך לרבע שעה אבל אני מרגישה בחברה טובה. שמעתי שגם אריק איינשטיין כבר לא עובר פלייליסט בגלגלצ", היא צוחקת ומציתה עוד סיגריה בשרשרת אינסופית של עישון, "זה לא מה שיחסל אותי".

מירב תשומת הלב סביב האלבום התרכז בשיר "מה נשתנה", המתאר בחורה שעוברת אונס. פיינגולד חשפה לחדשות ערוץ 2 כי מדובר בסיפור אישי שחוותה על בשרה במהלך שהותה באילת. כמה שבועות לאחר שהגיעה לאילת, ניגשה למבחנים לצוות בידור באחד מבתי המלון. האחראי הזמין אותה לדרינק לילי, הכניס לכוס המשקה את סם האונס ומלבד פלאשים מתוך האירוע היא לא זוכרת הרבה. רק את הבוקר שאחרי, כשמצאה את עצמה חבולה בדירתה.

"התלבטתי ארוכות אם להיחשף ולספר את הסיפור שלי, וגם אחרי שסיפרתי לא הייתי בטוחה שעשיתי את הדבר הנכון אבל אני יודעת שזה חשוב למען אחרות", היא אומרת.

מה היו התגובות?

"לא ייאמן. קיבלתי בערך 500 אי?מיילים ממאות בנות וקצת בנים ששיתפו אותי בסיפורים שלהם. החשיפה יצרה תקופה מאוד מוזרה. מצד אחד הרגשתי מאוד מבורכת שיכולתי לתת כוח לאנשים לחשוף את הסיפור שלהם בפניי, ומצד שני לא יכולתי להכיל מסה של כל כך הרבה סיפורים טראומתיים בפרק זמן כל כך קצר".

אחד הדברים הכובשים בפיינגולד הוא הכנות שלה. היא ממיסה, צוחקת, מתיילדת, משוחררת ובעיקר מקרבת. היא מוכנה לרדת למעמקי הנשמה שלה ולתאר תיאורים גרפיים של האונס שעברה ("לא נראה לי שאתה תוכל לפרסם את זה") ומביעה דעה מוצקה על קשת רחבה של נושאים. רק על דבר אחד היא סירבה לדבר במהלך הראיון: מהו השם המקורי שלה.

מיי זה ממיכל?
"למה אתה שואל את זה? אני לא מדברת על זה. שיניתי את השם שלי לפני הרבה מאוד שנים ואני מיי כבר המון שנים. כמעט עשר. השם הקודם לא עשה לי טוב והביא לי אנרגיות גרועות. רגע, זו הולכת להיות הכותרת?".

סתם סקרנות.
"תגגל ואולי תמצא".

גיגלתי והדבר היחידי שמצאתי היא חרושת שמועות בפורומים שקוראים לך מיכל. אז איך קוראים לך?

"שם המשפחה שלי מלפני הנישואים הוא סלומניסקי. תסתפק בזה".

את עוץ לי גוץ לי שמסרב לחשוף את שמו?
"די, עזוב. זאת השריטה שלי. אני אף פעם לא מספרת".
מירי? מימי? מיקי?
"נו, די!".

מירית?
"מיטל".

את צוחקת?
"אתה רואה למה אני לא מספרת? מיטל סלומניסקי. הנה: אמרתי את זה. בגיל 17, כשנסעתי לאילת, חייתי במרינה עם דרום?אפריקנים ששברו את השיניים שלהם בשביל להגיד את השם שלי ואחד מהם קרא לי 'מיי'. ביפנית זה אחות קטנה ובאמת הייתי כמו האחות הקטנה שלהם. פתאום זה הרגיש לי כמו השם האמיתי שלי ומהר מאוד שיניתי את השם שלי גם בתעודת הזהות. זה השפיע עלי אנרגטית ורוחנית. אני כל כך שלמה עם השם שלי. מיי פיינגולד זה כל כך אני".