פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ראש חודש אלול: התחלה ותקווה חדשה

      "בא לי לחתוך ללונדון ולהתחיל הכל מההתחלה, בשקט", אמר לי לא מזמן חבר טוב, אבל בסופו של דבר נשאר בארץ. לעומתו, חברה אחרת דווקא אזרה אומץ ולקחה את עצמה לפני כמה ימים לברלין כדי להתחיל מחדש את הקריירה, בכיוון אחר. הם לא נדירים. אנשים רבים אומרים מדי פעם "בא לי להיעלם, להתחיל מחדש לבד, במקום אחר", ולמען האמת, גם אני מוצא לפעמים את עצמי מייחל לניתוק הזה, מבקש את ההתחלה החדשה הזו.

      כל אחד חולם לפעמים על הרגע החמקמק הזה שפשוט גורם לך להאמין שיש נקודת איפוס. מעין רגע מסוים בזמן שבו ניתן לעשות אתחול למערכת ולהתחיל הכל מההתחלה בלי כל הטעויות מהעבר. תארו לכם רגע כזה שבו המינוס נעלם, הגוף מאבד ברגע את כל הרגליו הישנים לבלי שוב, המריבות עם החברים נשכחות וכל הדברים הרעים נמחקים ומשאירים רק דף חלק. בדיוק לכזה רגע אני מייחל.

      עכשיו, איכשהו, הכל נראה כאילו תלוי בנקודה בזמן. כאילו יש דקה אחת בעולם שמרכזת את כל האומץ לקום, להשתנות, לצאת מתוך הקליפה הקשה והמחוספסת שלנו ולהצליח לברוח מכאן. להיות אדם אחר, טוב יותר, במקום אחר.

      ומדי פעם נדמה שהיא מגיעה, נקודת הזמן הזו, ואז מתעורר אור של כוח רצון שלא לגמרי ברור מהיכן הוא מגיע. ואז נאבקים ומנסים לזכות באנרגיות שהדקה הזו מביאה איתה, וסוחטים אותה מכל הכוחות כדי לנצל אותה לטובת השינוי שאנו רוצים לעשות. אך לפעמים כוח הרצון חומק מאית שנייה אחרי שהגיע, ומשאיר אותנו פעורי פה וקצת מיואשים מהחיזיון של התקווה שהתעוררה ומיד נעלמה.

      חודש אלול, שמתחדש עלינו היום, מגלם בתוכו רעיון שהוא אולי גרעין היהדות: "תשובה קדמה לעולם". כלומר, היכולת להשתנות היא תמידית, מעל הזמן. לא מדובר כאן ביסוד פיזיקלי כי אם בתובנה עמוקה, שממנה ניתן להבין כי בריאה שלא יכולה להשתנות ולהתחדש - אין לה זכות קיום בזמן. היא קפואה.

      האמונה והיכולת להשתנות ולהתחיל מחדש הן כמו קוד גנטי פסיכולוגי שמחזיק אותנו חיים, בועטים ויוצרים. התשובה השמחה שלנו לשאלות העצובות, שצצות כשכלום לא הולך, טמונה בהכנה לקראת אותו רגע שבו אנחנו מאמינים שעוד יכול להיות טוב יותר.

      חודש אלול בשבילי הוא חודש של תזכורת חזקה ליסוד הזה. הספרדים תוקעים בשופר בכל בוקר, בחודש הסליחות, אולי בשביל לתת לאותה תזכורת גם פן מוסיקלי. בסופו של חודש אלול מגיעים גם הימים הנוראים, שהם אולי סיכום של מה הצליח לי השנה מכל אותם הרצונות להשתנות ומה לא. ואז מתחילים מההתחלה, אולי במקום אחר, אולי באותו מקום, אבל תמיד ישנה התשובה. הרי היא קדמה לעולם.