נכון החליט אתמול היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לאפשר לאהוד ברק להמשיך בסבב הראיונות לבחירת הרמטכ"ל הבא, אבל להמתין עם המינוי עד שתסתיים החקירה בפרשת "מסמך גלנט". מדליפיו לערוץ 2 השיגו את שלהם - האטת הליך בחירתו של הרמטכ"ל הבא - אך התקלה יכולה להיות קצרה.
בפי היח"צן רני רהב הצעה מעשית: לקבץ רשימה של אזרחים במשרדי הממשלה ובלשכות בצה"ל ואנשים פרטיים שיש להם "חשבונות אישיים", ולהעמידם במבחן הפוליגרף. מאהוד ברק וגבי אשכנזי ודרומה. "מכונת האמת" - בפי העם - תיצור את הסינון הראשון מי חשוד ומי לאו, וייתכן כי תייתר את הצורך בהמשך החקירה. זה עניין לימים ספורים בלבד.
ברמה הפלילית ייתכן אישום יחיד: האם נגנב הלוגו ממשרדו של אייל ארד? זה רע, לא נורא. רק שמבחינה ציבורית ומוסרית אם אכן נעשה שימוש במסמך כזה לקידום אלוף לתפקיד של רמטכ"ל, כי אז פשה רקב בצה"ל ובמערכת הביטחון, וזה כבר נורא ולא דומה לדבר שהתרחש בעבר.
עכשיו תורו של נתניהו
הכל אירע בגלל מערכת היחסים העכורה בציר ברק?אשכנזי. מקורבי הרמטכ"ל סיפרו לתקשורת כי מתקיימים דיונים להעניק לו שנת כהונה חמישית. ברק חשש מאפשרות כזאת והניח ללשכתו לייחס את ההדלפה לדובר צה"ל אבי בניהו, שהכחישהּ. גם אילו היה זה נכון - לשכת שר הביטחון אינה צריכה לפרסם גינוי לקצין אלא לשוחח עליו עם הרמטכ"ל.
מכאן התגלגל הכל. ברק הפעיל את סמכותו למנות מבקר לצה"ל בלי להיוועץ ברמטכ"ל. זה ניצול מיותר של סמכות מוקנית. הוא לא גילה את הנדיבות המומלצת לשר ביטחון כלפי רמטכ"ל, ממש כפי שאשכנזי צריך היה כבר לרכך את איבתו הממושכת לאלוף יואב גלנט. לכל טינה יש תאריך תפוגה.
בסוגיית בחירת הרמטכ"ל הבא בהקדם לא היה מקום לתרעומת של אשכנזי כאילו יישאר בבחינת "ברווז צולע" למשך כמה חודשים. צה"ל בנוי כך שקציניו יודעים זמן רב מראש מה תפקידם הבא, ואיש אינו חש "ברווז צולע".
אין רשעים ואין צדיקים במורסת היחסים המאפיינת את צמרת הביטחון הלאומי. יש הרבה אגו. עתה תורו של בנימין נתניהו להיכנס לזירה ולקרוא את ברק ואשכנזי לסדר. ללא כחל וסרק.