האם מטמרה, שדרסה את בתה הקטנה בשוגג בשעה שנסעה לאחור, ורוכב האופניים, שנהרג בצומת מגידו בסוף השבוע, הצטרפו לתאונה האיומה שהתרחשה ביום חמישי שעבר, כאשר שבעה בני משפחה קיפחו את חייהם בעת שמיניבוס התנגש ברכבת באזור קריית גת. הטרגדיות האלה הוכיחו לנו שוב שקיימת בעיה קשה מאוד בכל הקשור לדפוסי הנהיגה של הנהג הישראלי.
תאונות בין כלי רכב לרכבות היו תמיד תאונות קשות ביותר, והן כוללות לרוב מספר גדול של הרוגים ונפגעים. כאשר רכבת, הנוסעת בעוצמה ובמהירות של 130-120 קמ"ש, פוגעת ברכב - הקטל הוא כמעט בלתי נמנע.
תאונה זו הידהדה בזיכרון הלאומי שלנו והזכירה לנו את הטרגדיה האיומה של תאונת הרכבת בחוף הבונים שהתרחשה ב?1985, כשאז איבדו את חייהם 19 נערים ונערות בני 13-12 מפתח תקווה.
מאז ועד היום ידענו עוד כמה תאונות שהתקיימו בין רכבת למכונית נוסעים. בכל פעם שתאונה כזו מתרחשת עולה הדרישה המוצדקת, לשפר את התשתיות, ליצור מעבר קל יותר על פסי הרכבת ולהציב מחסומים שימנעו מפגש בין הרכבת לכלי הרכב. אלא שהפעם הסיפור שונה. בשנים האחרונות, בעקבות שורת תאונות, שופרו במידה רבה מאוד הצמתים שבין המסילות למכוניות, ועד התאונה ביום חמישי נטינו להאמין שאם מציבים מחסום במקום המפגש של הכביש עם מסילת הברזל, תאונת רכבת ומכונית תהיה בלתי אפשרית.
אלא שהמציאות מלמדת כי שבירת מחסומי רכבת מתרחשת בישראל לעיתים קרובות, כמעט אחת ליום. גם כאשר נהג פורץ את המחסום שלא במכוון ולא כמעשה של הפקרות, מעיד הדבר על נהיגה רשלנית ברמת חומרה גבוהה.
מחסום שמחייב עצירה
תקנות התעבורה מחייבות כל נהג המתקרב למקום המפגש שבין הכביש למסילה להאט, להתבונן בסביבתו, לעצור, להבטיח שרכבת אינה מתקרבת, ורק אז לחצות את המסילה. הגישה הזו נכונה כאשר יש מחסום שמחייב עצירה, וגם כאשר אין מחסום קודם שמגיעים למסילה. זוהי אחריות אבסולוטית המוטלת על כל נהג ונהג. בהתחשב בעוצמת הסכנה הכרוכה בתאונה שבין רכבת למכונית, חובת הזהירות המוטלת על הנהג בהתקרבו למפגש של הכביש עם המסילה גבוהה מאוד, בוודאי כאשר מדובר ברכב המוביל נוסעים רבים, כמו במקרה המיניבוס. אולם בערב יום חמישי שוב למדנו כי מה שמכונה "הגורם האנושי" הוא שיוצר את מרבית התאונות בישראל.
בכל פעם שנהג נכנס לרכבו עליו לזכור כי נהיגה רשלנית עלולה להרוג. כשנהג פורץ מחסום במפגש שבין הכביש למסילה זו בדרך כלל לא תוצאה של הפקרות או כוונת זדון. זו תוצאה של נהיגה בלתי זהירה, נהיגה שאינה מתחשבת בחובות המוטלות על הנהג לפי תקנות התעבורה. זה קורה כאשר נהג נוסע במהירות ולא מספיק לבלום קודם נקודת המפגש או שהוא לא שם לב שהוא אכן מתקרב למפגש שבו עוברת הרכבת. כמעט תמיד זו תוצאה של נהיגה בלתי זהירה.
המאבק שלנו בצמצום הקטל בדרכים חייב להתמקד בשינוי דפוסי הנהיגה הרשלנית והמזלזלת. גם אם נשקיע את מיטב המשאבים והכוחות בלימוד תורת הנהיגה, בהדרכה, בהסברה ובתשתיות - לא נוכל למנוע תאונות דרכים אם לא ישונה דפוס הנהיגה הרשלנית.
לאחרונה התפתחה תפיסה רחמנית ומסוכנת כאילו הממשלה מטילה בישראל את האחריות על הנהג בעוד היא לא עושה די כדי להשקיע בצמצום תאונות הדרכים. זו גישה מאוד מסוכנת. האחריות לתאונות דרכים מוטלת קודם כל על הנהג, בכל סיטואציה ומצב. חינוך לנהיגה אחראית הוא דבר הכרחי, ואין מנוס מלהיאבק בתופעת הרשלנות באכיפה אינטנסיבית יותר ואפקטיבית יותר.
הפתרון למצב הוא שימוש נכון בכל האמצעים העומדים לרשותנו בחוק, כמו גם ענישה שתהלום את חומרת העבירה ותוצאותיה, לצד הפנמה מצד כל האזרחים כי עלינו לשנות את דפוס הנהיגה בדרכי הארץ ובכבישיה.