וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השב"כ יכול וצריך לחקור

יואב לימור

8.8.2010 / 7:28

רעידת אדמה, לא פחות, רק כך אפשר להגדיר את פרשת המסמך שיצא כביכול ממשרדו של אייל ארד, ובו רשימה של מעשים נלוזים שנועדו לכאורה להביא למינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל (ועל הדרך להכפיש את מתחריו, להשמיץ את הרמטכ"ל ולסכסך בינו לבין שר הביטחון).

רעידת אדמה, משום שזה לא מרכז הליכוד אלא קודש הקודשים - צה"ל. שטיקים היו תמיד, אבל הגבול שלהם היה ברור. וכאשר הגבול הזה נחצה, למשל ברמיזות מכוערות על נטיותיו המיניות של דן שומרון בעודו שואף לקידום, נפתחה מיד חקירה. גם כדי לנקות את שומרון, ובעיקר כדי לנקות את האורוות. הרי לא ייתכן שבמקומות שבהם באמת מחליטים על חיים ומוות, גם שלנו, תשרור כזאת זוהמה.

גם הפעם, דומה, אין מנוס מחקירה. אם אלוף מכהן היה שותף לכזאת מזימה הוא חייב לשלם את המחיר הכבד ביותר - ללכת הביתה מיד, עם קלון. אבל אם, כפי שנדמה, היתה פה מזימה שפלה, אפלה, להכפיש אלוף מכהן ולפגוע בסיכוייו לקידום - הפושע חייב להיחשף ולהיענש.

זה לא מעשה משובה או "קטע". מדובר בפשע, ובפושע. אמנם פושע רשלן (על פניו נדמה שמדובר בזיוף חובבני שמחבר רטרואקטיבית שורה של אירועים שכבר קרו), ועדיין פושע. וכאשר אנחנו גולשים לגבולות הפלילים, ומעבר להם, מגיע זמנו של שלטון החוק. זיוף ומרמה הם מעשים פליליים, והטיפול בהם מתחייב בהתאם - גם בזייפן וגם במדליפן.

עם כל הכבוד למשטרה שתזומן הבוקר למשרדו של אייל ארד, חקירה כזאת גדולה עליה. רק שב"כ יכול וצריך לחקור, רק הוא יעשה זאת במהירות ובלי פניות. סעיף 8 לחוק השב"כ מסמיך את הארגון לבצע חקירה כזאת כדי למנוע עבירות, ובהן אלה הכתובות בסעיף 7(ב)(1) שלו: "סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו".

הזדמנות פז לשנות

מי שכתב את הסעיף הזה התכוון בוודאי למקרים אחרים, אבל גם פרשת המסמך עונה עליו במדויק. התערבות כה בוטה במינוי רמטכ"ל (בין שהוא נכון ובין שלא) פוגעת בביטחון המדינה, ובוודאי פוגעת בסדרי השלטון ובמוסד הרמטכ"לות. החוקרים יידרשו לבצע בדיקה פשוטה למדי לבירור אותנטיות המסמך, ובהמשך לכך - סדרת בדיקות פוליגרף לכל המועמדים: כל אנשי השר והרמטכ"ל, ובסופו של יום נדע את האמת (או שנדע לפחות שעשינו הכל כדי לברר אותה).

סביר להניח שזה לא יקרה. למה? כי כמו תמיד במחוזותינו, האינטרס הקובע הוא לא האינטרס הציבורי. בדיוק מהסיבה הזאת לא נפתחה חקירה פלילית מתחייבת על הדלפת דברי תא"ל אביב כוכבי בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, הדלפה שרשמה ביום חמישי הישג כפול: שיא שלילי ברדידות שאליה מוכנים אנשים לרדת כדי להשיג אינטרסים צרים, וגם שיא שהחזיק מעמד הכי מעט זמן - עד לפרסום המסמך שלשום בערוץ 2.

עכשיו יש הזדמנות פז לשנות. צריך רק לחקור, ולמצות את הדין. לבדוק מי אחראי ומי לא, להכתים את מי שצריך ולנקות את היתר. ייתכן שצודקים מקורבי האלוף גלנט הטוענים כי כל כוונת המסמך היא לדחות את ההחלטה על הרמטכ"ל הבא, ועדיין - לא ראוי לו לאלוף להיות חשוד במזימה, לא ראוי למתחריו להיות חשודים בזיוף, לא ראוי לנו ששר הביטחון, הרמטכ"ל ומקורביהם נחשדים כמעורבים בפרשה כה שפלה.

הפעם זה לא עוד אינטרס או עוד הכפשה. הפעם מדובר בקו אדום שאסור לחצות. יחצנים ולחשנים הסתובבו ובחשו תמיד, וגם הכפישו, כולל חלק מהשמות שמעורבים לכאורה בפרשה הנוכחית, וגם מציאות חייהם של חלק מהמועמדים לתפקיד רמטכ"ל פחות צמחונית ותמה מכפי שהיא מצטיירת ביממה האחרונה. ועדיין, אף שזה מסריח, זה היה כשר. עד שלשום.

עכשיו, משנחצה הגבול, חייבים לחקור ולחשוף, ורק אז להמשיך - בידיעה שמחננו טהור. זה הסדר, אין בלתו. אחרת עלול להתמנות כאן רמטכ"ל בסימן שאלה. גם כך תהליך מינוי הרמטכ"ל הבא שבר את כל שיאי גועל הנפש האפשריים, והעלה אצל כולנו מחשבות נוגות בנוגע לסדר העדיפויות של מי שמופקדים על חיינו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully