גבול הצפון מתחמם, והולך להיות חם יותר

לפני קצת יותר משנה נעלם באורח מסתורי בחור בשם איגור קאגן, תושב ראשון לציון כבן שלושים, שנהג מפעם לפעם להימלט מביתו ולהסתובב בישיבות חרדיות בירושלים. באוגוסט 2009 עמדת תצפית של צה"ל בגבול הצפון קלטה אדם מישראל שעובר את גדר הגבול ונעלם אל תוך הכפרים בלבנון.

האירוע כמעט לא זכה לכותרות, אבל בפיקוד הצפון היו על הרגליים. החשש שאזרח ישראלי ייתפס על ידי חיזבאללה גרם ללא מעט כאב ראש אצל אלוף פיקוד צפון גדי אייזנקוט. כעבור מספר שעות הכריז צבא לבנון, שאזרח ישראלי ששוטט באזור הכפר עיתרון שבדרום המדינה בידיו, וכי הוא לוקה בנפשו.

בינתיים בישראל אפילו לא ידעו מיהו אותו אדם מסתורי, והמשטרה הפיצה את תמונותיו. כעבור זמן קצר התברר שמדובר באותו קאגן, שכבר נעלם זמן רב מביתו. צה"ל פנה מייד ליוניפי"ל כדי שיפעל להחזרת האיש לישראל, גם בצבא לבנון הבינו שמדובר באדם הלוקה בנפשו, אך משהגיע המידע לידי חיזבאללה, דרש הארגון מצבא לבנון להעביר לידיהם את האיש. רק כעבור שלושה ימים נעתרו בלבנון לבקשות והעבירו את קאגן בחזרה לישראל דרך מעבר ראש הנקרה. בפיקוד צפון נשמו לרווחה.

"מי היה זוכר שהוא עצמו ברח ללבנון?", התבטא בנושא קצין בכיר בצה"ל, "תארו לעצמכם שחיזבאללה היה שם עליו את הידיים. תוך כמה ימים כבר הייתה קריאה בישראל להחזיר אותו בכל מחיר, והעמותה למען איגור קאגן הייתה דורשת את החזרתו".

בפיקוד צפון משתמשים בסיפור הזה כדי להמחיש את היחסים שיש בין צבא לבנון לצה"ל. כך, למשל, נערכות פגישות קבועות בין ראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון תא"ל יוסי היימן עם בכירי צבא לבנון, בתיווך יוניפי"ל בבסיס נאקורה. לכן, תקרית האש הקשה במשגב עם צבא לבנון תפס את צה"ל מופתע.

את העובדה שחיזבאללה צופה בפעילות הישראלית תחת מסווה אזרחי יודעים בצה"ל היטב. הם אפילו יכולים לנקוב בשמות של פעילי הארגון, שמסתובבים בכל כפר. אבל איש לא שיער שצבא לבנון ייפתח בירי אל עבר כוח צה"ל. הדיבורים על מלחמה בקיץ קיבלו לפתע תפנית: לא סוריה ולא חיזבאללה, אלא צבא לבנון.

בצה"ל עדיין לא יודעים להצביע על זהותם של חיילי צבא לבנון שפתחו באש אל עבר כוח צה"ל, אבל יודעים לספר שמדובר בקצין זוטר בדרגת המקבילה למפקד פלוגה, שנטל על עצמו את היוזמה להציל השיחים והעצים באזור הגבול, שצה"ל רצה לגזום. הקצין אמנם פעל על דעת עצמו, כך מעריכים בצה"ל, אבל פעולתו זכתה לגיבוי מצד מפקדיו, ולא בכדי בחר צה"ל לתקוף את מפקדת הגדוד של הקצין בעיירה א-טייבה. את ההתבטאויות כאילו ניתנה הוראה מגבוה לקצין הזוטר לפתוח באש, אפשר לראות בעיקר כחוכמה שבדיעבד.

בצה"ל טוענים שבשנה האחרונה צבא לבנון עובר תהליך הקצנה. יותר הקצינים בכירים מתבטאים בחריפות כנגד ישראל, מתרבים הציטוטים על ההפרות הישראליות של הריבונות הלבנונית, ושהפעילות הישראלית על הקו הכחול חוצה למעשה את הגבול לא פעם. כל אלו, מעריכים בצה"ל, נתנו לקצין היורה "רוח גבית" לפתוח באש, ופעולתו זכתה גם לגיבוי מלא.

אבל כדי להבין מה עבר לקצין בראש, לפני שהכריז מלחמה כנגד האויב הציוני וכמעט גרר את האזור כולו למערכה נוספת, צריך להבין את הלך הרוח במדינת הארזים. רשת הריגול הישראלית בלבנון, על פי פרסומים זרים, ממשיכה לגרום להלם ולזעם רב במדינה. מדי שבוע נחשף עד כמה ידו הארוכה של המודיעין הישראלי היתה עמוק בתוך לבנון, עד כדי האזנה לטלפונים של כל מי שישראל רק רצתה. הטיסות של חיל האוויר מעל לבנון, הפרה ברורה של החלטה 1701 של האו"ם, רק מרתיחה עוד יותר את התושבים, את צבא לבנון וגם את יוניפי"ל, שרואים כמעט מדי יום מטוסי קרב ישראליים חגים מעל ראשם, והם אינם יכולים לעשות דבר מלבד להתלונן על כך בפני מפקד יוניפי"ל, שמסורס בעצמו מלפעול כנגד מי מהצדדים.

לכך יש להוסיף את מדיניות "מימוש הריבונות הישראלית עד הס"מ האחרון", שכוללת סיורים בתוך המובלעות שבין גדר הגבול לבין הגבול הבינלאומי- מתחת לאפם של צבא לבנון, וכבר ניתן להבין עד כמה כל נוכחות ישראלית עלולה להוביל להתקלחות בגזרה. הפרה נוספת, טוענים הלבנונים, התרחשה לפני כשבוע, כשספינה של חיל הים פתחה באש אל עבר ספינת דייג סמוך לראש הנקרה.

בצה"ל רואים את ההתקרבות של בכירי צבא לבנון לחיזבאללה כסימן נוסף להקצנה. קציני בצבא מתדרכים גורמי חיזבאללה הנמצאים עמוק בתוך הכפרים בדרום המדינה, מעדכנים אותם על סיורי צה"ל ויוניפי"ל, לבל ייתפסו עם אמצעי לחימה. הקצינים הזוטרים מביטים מהצד ומבינים את רוח המפקד - נוכחות ישראלית מופגנת על קו הגבול פירושה הפרת הריבונות, ואת התוצאות ראינו השבוע.

למרות ההתקרבות הזו, ניתן להבין את התקרית השבוע גם באופן אחר. בפעולת צבא לבנון ובחילופי האש היה מסר לא רק לישראל, אלא גם לחיזבאללה. הארגון השיעי רואה עצמו כמושיע הלבנוני מפני השתלטות ישראלית על דרום לבנון, אבל בצבא לבנון רצו לשדר מסר בעיקר לתושבי המדינה, והוא שלא חיזבאללה ולא נסראללה יגנו על המדינה, אלא רק צבאה. נסראללה, בתגובה, מיהר עוד באותו הערב לנאום ולומר ש"בפעם הבאה חיזבאללה יגדע את ידו של מי שיפר את הריבונות הלבנונית".

דו"ח רצח רפיק אל-חרירי, שעל פי הדיווחים צפוי להאשים את חיזבאללה באירוע, רק יחליש את הארגון עוד יותר.