נושאים חמים

התובע של ברנס: "כואב לי רק על רחל הלר"

ביום שבו נפסק פיצוי בסך 5 מיליון שקלים לעמוס ברנס, בגין מאסר שווא, טוען התובע במשפט עוה"ד עדי בראונר כי המשפט התנהל כראוי וכי בעת המשפט לא ניתן היה להסתייע בראיות שיצביעו על זיהוי ודאי. "לא היו לי ספקות מבחינה מצפונית, רק על רחל הלר כואב לי הלב"

עורך הדין עדי בראונר, מי ששימש כתובע בתיק של עמוס ברנס, התייחס אחר הצהריים (חמישי) להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפסוק לברנס תשלום פיצויים בסך חמישה מיליון שקלים בגין מאסר שווא.

עורך הדין בראונר, שנתבע אף הוא על ידי ברנס והתביעה נגדו נדחתה לאחר שהשופט מגן קבע בפסק הדין כי לא שוכנע כי היה מודע לכשלי המשטרה, אמר לוואלה! חדשות כי "זה היה תיק אחד מיני רבים. הוא נוהל בצורה רגילה, היו הוכחות והנאשם הורשע. לפעמים הקדמה באה קצת מאוחר מדי. לא ידעו אז מה זה DNA. אם היה DNA, היינו יודעים בוודאות מי הרוצח – ייתכן שזה היה ברנס וייתכן שאדם אחר".

לדבריו, ההוכחות שהיו אז לפני היו הוכחות טובות. "התיק נוהל יותר מכראוי, התיק נוהל נקי, ללא בעיות. פרקליט המחוז היה מעורב וגם פרקליט המדינה. היו הודאות, היה שחזור, הכל צולם. שלושה שופטים בעלי ניסיון הרשיעו אותו, ברנס יוצג על ידי עורכי דין מצוינים, גם הערעור שלו בעליון נדחה".

"היה לי ביד תיק רצח חזק ורציני"

בראונר אמר כי הוא אינו יכול להתייחס לטענות על כשלים של המשטרה. "בזמנו הפרקליטות לא ליוותה את חקירת המשטרה, אני לא יודע מה היה לפני שחומר החקירה הועבר לפרקליטות. דברים השתנו, הנוהלים השתנו. היה לי ביד תיק רצח חזק ורציני, ולא היו לי ספקות מבחינה מצפונית. רק על רחל הלר כואב לי הלב". את תגובתו של ראש צוות החקירה המיוחד, שאול מרקוס, לא היה ניתן להשיג. שני השוטרים האחרים שנתבעו סירבו להגיב.

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, שהורתה לערוך לברנס משפט חוזר, אמרה בתגובה לפסק הדין כי "אותה סיבה שהניעה אותי לאשר לו משפט חוזר הניעה את בית המשפט לגזור לו פיצויים. לא הוצגו ראיות שונות בפני בית המשפט, והמשטרה בהתנהלותה גרמה לכך שהוא לא יכול היה להגן על עצמו ולהרשעתו שלא כדין". לדבריה, אפשר היה אולי לגמור את הפרשה בלי לנהל דיון בבית המשפט וחבל שהמדינה לא הצליחה להגיע להסדר מוסכם עם ברנס.

"אינני יודעת אם הוא המית את רחל הלר, אבל אני יודעת שנגרם לו עיוות בחקירה. הפכו אותו לשקרן מובהק ואז התברר שבעצם החוקרים הם ששיקרו. כדי שבית המשפט יגיע לפסק דין אמת צריך לקבל חומר נכון. אם בית המשפט מתרשם ממספר שוטרים, שתומכים אחד בשני, וסומכך עליהם, אז הם דוחים את עדות הנאשם, וכך לא נוצר ספק סביר. אני מצפה מהמשטרה והרשויות להביא בפני בית המשפט את החומר הנכון, לא להסיר עדויות. זה א'-ב'. אני מאוד מקווה שהלקח נלמד כבר אז".

"יש חשיבות להכרה באחריות המדינה"

עו"ד יהודית קרפ, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שחקרה את טענותיו של ברנס ב-1980 והצביעה אז על שורה ארוכה של ממצאים שמעלים חשש להתנהלות בלתי ראויה של המשטרה בירכה על החלטת בית המשפט. קרפ אמרה כי "שום סכום של כסף כמובן לא יפצה את ברנס על החיים שלו שנהרסו, אבל לפחות יש פה הכרה באחריות המדינה, וזה חשוב במיוחד לאור אירועים לאחרונה שבהם התברר שלא הופקו לקחים לגבי דרכי החקירה של המשטרה".

עו"ד קרפ מתייחסת בדבריה למקרה של רגב שוובר, שבית המשפט הורה לפצות אותו בכשני מיליון שקלים לאחר שהואשם באונס שלא ביצע בעקבות ליקויי חקירה חמורים, ולמקרה של יוסף זוהר, שזוכה מאשמת רצח אביו ותבע את המשטרה והפרקליטות בטענה לרשלנות והפללה. "אולי הטלת הפיצויים תשמש בלם לרשלנות המשטרה או לתזות שנחושים להוכיח אותן", אומרת קרפ. "בארה"ב, כשרצו להילחם בתופעה של רשלנות במשטרה הצליחו יותר באמצעות הטלת תשלומי פיצויים גבוהים".

פסק הדין של השופט אלטוביה מפרט באופן בולט את הדו"ח שחיברה עו"ד קרפ כבסיס להחלטה להעניק משפט חוזר וגם למתן הפיצויים, אולם קרפ מבקשת להזכיר גם את תרומתו הרבה של עורך הדין המנוח דיויד וינר, שייצג את ברנס בבית המשפט העליון ובמשפט החוזר שלו.

עמוס ברנס שהורשע לפני 35 שנה ברצח החיילת רחל הלר, נידון ל-18 שנות מאסר וזוכה במשפט חוזר, יפוצה בסכום של חמישה מיליוני שקלים על ידי המדינה בעקבות מאסר השווא שלו. כך פסק אתמול בית המשפט המחוזי בתל אביב. ברנס, שהספיק לרצות שמונה שנות מאסר עד זיכויו המוחלט טען בתביעתו כי "המשטרה פעלה ברשלנות ומנעה ממנו משפט צדק".