בג"ץ דחה הבוקר (חמישי) את העתירה שהגיש ארגון "אומ"ץ" נגד החלטת פרקליט המדינה, משה לדור, שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת מכירת מניות בנק לאומי. "ניקיון השורות, טוהר כפיהם של עובדי הציבור ונבחריו, הן מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי", כתבה השופטת עדנה ארבל בפסק הדין. "יחד עם זאת, מצבים של ניגוד עניינים חלים על סיטואציות שונות ומגוונות אשר הפגם שבהן אינו זהה בטיבו ובעוצמתו. חלקם של המצבים נתפסים כפגם אסתטי בלבד", הוסיפה.
עוד כתבה השופטת ארבל בהחלטתה כי "התמונה המצטיירת מהחלטת פרקליט המדינה אינה מותירה את המעיין בה בתחושה נוחה. גם אם פרקליט המדינה מצא כי ראיות מספיקות להגשת כתב אישום אין, התמונה המצטיירת מהראיות שישנן, מדאיגה. המצב בו מעגלים משפחתיים וחבריים משחקים בערבובייה כאשר על הפרק עומדת מכירת נכסי מדינה שבשוויים ובמשמעותם ליציבות המשק אין להקל ראש, אינו תקין".
אולמרט נחשד כי במהלך הפרטת בנק לאומי, בזמן שהיה ממלא מקום שר האוצר ב-2005, הוא ניסה להטות את המכרז לטובת מקורבו, איש העסקים האוסטרלי פרנק לואי. בדצמבר 2008 הודיע לדור כי בפרקליטות הוחלט שלא להגיש כתב אישום בפרשה נגד אולמרט, לאחר שלא נמצאה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום.
"החשדות נבחנו בדקדקנות"
בעתירה שהגישה אומ"ץ לפני כשנה, באמצעות עורכת הדין ישראלה אלימלך, נטען כי לאולמרט היו קשרים משפחתיים וכלכליים עם משרד עורכי הדין "גרוס חודק" שייצג את לואי, וכן קשרי חברות עם לואי עצמו. לטענת התנועה, החלטתו של לדור הייתה בלתי סבירה באופן מובהק, ומנוגדת לתשתית הראייתית. בתגובה לעתירה הפרקליטות אמנם מתחה ביקורת על אולמרט וטענה שהיה נמצא בניגוד עניינים, אולם הסבירה שמדובר בניגוד עניינים ב"עוצמה נמוכה".
השופטים קבעו כי החשדות נגד אולמרט נבחנו "בחינה דקדקנית, רצינית ויסודית", לפני שהתקבלה ההחלטה לסגור את התיק. "אמנם, ישנן סוגיות בהן נראה כי לא התבררה התמונה העובדתית עד תומה, והדבר מצוין אף בהחלטת פרקליט המדינה. יחד עם זאת, ככל הנראה הגיעה החקירה לידי מיצוי וכי בפני פרקליט המדינה וצוותו עמדה תמונה מלאה דיה לצורך קבלת החלטה", כתבה השופטת ארבל.
כמו כן, בפסק הדין דחתה השופטת ארבל את הטענה כי יש מקום להגיש כתב אישום נגד עובדי ציבור גם כאשר החשד הוא לניגוד עניינים נמוך, או לחילופין, גם במקרה שהראיות פחות חזקות. "הדרישה להתקיימותו של כל אחד מהתנאים הנדרשים להגשת כתב אישום משמיעה לנו כי דין אחד לאזרח מן השורה, לשועי הארץ ולרוזניה. תחושת השוויון באכיפת החוק חיונית היא לשם שמירת אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק ולשם שימורו של המשפט הפלילי ככלי אפקטיבי להכוונת התנהגות ולביצורו של שלטון החוק", כתבה.
היא הוסיפה שיש צורך במציאת איזון "בין השימוש בדין הפלילי כמכשיר אפקטיבי להגנה על החברה מפני עובדי ציבור העושים שימוש לרעה בכוח ובסמכויות שהופקדו בידיהם בנאמנות, לבין יצירת סביבה שאינה מכירה באפשרותו של הפרט גם כאשר מדובר בעובד ציבור לטעות או לשגות בהפעלת שיקול הדעת".