שומן, ידע, וריכוז - המגפות שמסכנות את העולם

תושבי העולם סובלים יותר מהשמנה והמחלות הנובעות ממנה – כך עלה בוועידת "ישראל לרפואה 4", שנערכה השבוע בבנייני האומה בירושלים. הוועידה, בה השתתפו 1,300 בני אדם, ביניהם סגן שר הבריאות וצמרת משרדו, סגן שר החוץ וראשי משרדו, ראש העיר ירושלים, שר הבריאות של קפריסין ושגרירים נוספים, הנהלות בתי חולים, חברי כנסת ורבים מהעוסקים בנושאי הבריאות השונים, עמדה בסימן "המגפות של המאה ה–21", ובראשן כאמור, מגפת ההשמנה.

מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה בהדסה דורית אדלר, תיארה את מגיפת ההשמנה לא רק במימד האסתטי, אלא גם במימדי התחלואה, בעודה מציינת כי כיום יותר אנשים חולים במחלות כסוכרת 2 וכבד שומני. עיקר הבעיה נובעת לדבריה מהתזונה המערבית, שמורכבת בעיקרה מפחמימות מזוקקות וסוכרים. אדלר אף ציינה נתון מדאיג, כי בני הנוער הישראלים מובילים בצריכת משקאות ממותקים וקראה למערכת הבריאות להירתם למאבק בהשמנה. אדלר הגדירה שלוש רמות: חקיקה, פעילות לקידום תזונה בריאה ושינוי סביבת המזון.

בתחום החקיקה קראה אדלר להטיל מסים על החטיפים והמשקאות הממותקים, להוזיל מוצרי מזון בעלי ערך בריאותי, לפתח תו תקן תזונתי, ולחוקק חוק איסור פרסום חטיפים לילדים. אדלר קראה להוצאת מכונות חטיפים ושתייה מתוקה מגופי חינוך ומקומות עבודה ולשינוי תפריטי חדר האוכל.

ד"ר אלונה פז מהמרכז הרפואי בני ציון דיברה על מגפת עודף המידע, וציינה כי כל אדם חשוף היום ליותר מ- 100,000 אתרי רפואה, 10 מיליון מאמרים, ו-400 כתבי עת. כמו כן ציינה פז כי כמות המידע הרפואי הנגישה לציבור מוכפלת אחת ל-14 חודשים. לדבריה, עודף המידע גורם לניצול בלתי יעיל של הזמן, למתח ולחץ נפשי, לעייפות ופגיעה בחיים האישיים, תחושת חולי, ולהשפעה על איכות קבלת ההחלטות.

עוד הוסיפה פז כי עודף המידע יוצר חוסר וודאות. בגלל השינוי בתפיסת החולה, שהקשר בינו לרופא אינו נמדד רק בתוצאה הרפואית, יש פחד גדול מתביעות רפואיות ולחץ מוסדות הבריאות. בשל כך, טענה פז כי נולד צורך להגן בפני כל הבעיות הללו, וכפיצוי על החסרים, הרופאים נוטים לשלוח את החולים לעודף בדיקות, ובכך מעלה הרופא את קרנו בעיניי המטופל אך המערכת משלמת על כך ביוקר.

על פי חישוביה של פז, הבדיקות המיותרות עולות למדינה כמיליארד שקלים בשנה. נמצא כי 60% מהרופאים שולחים מטופלים לבדיקות דם ו-CT מיותרות, 30% מפנים מטופלים לאשפוז מיותר, 40% רואים בכל חולה כתביעה פוטנציאלית, 25% היו חשופים לתביעה, ו-50% מהרופאים ידווחו על תקלות רק אם יינתן להם חיסיון. לדברי פז, רופאים שזכו ליותר זמן עם כל חולה נחשפו לפחות תביעות ושלחו לפחות בדיקות מיותרות.

ד"ר מיכאל דוידוביץ', ממכבי שירותי בריאות הקדיש את דבריו למגיפה נוספת: הפרעת קשב וריכוז. המחלה (באנגלית ADHD) פוגעת כיום בכ-7% מהילדים אך גם ב–4% מהמבוגרים. לדברי דוידוביץ', הפרעת הקש והריכוז מדאיגה בגלל הבעיות הנלוות לה, בתוכן הפרעה מתנגדת מרדנית, הפרעת התנהגות, חרדה, דיכאון, הפרעת קואורדינציה התפתחותית ולקויות למידה. עוד טען דוידוביץ' כי חוסר הטיפול במחלה גורם להתנהגות אנטיסוציאלית, שימוש בסמים, חוסר תעסוקה, תפקוד נמוך בעבודה ולתאונות דרכים.

מנכ"ל עמותת אור ירוק שמואל אבואב, התייחס למגפת תאונות הדרכים. לדבריו, חלק מהתאונות נגרם בגלל הסחות דעת שמקורן בין השאר באביזרי הרכב, כגון הטלפון הסלולרי, הרדיו, מכשירי GPS. הסחות אלו נוספות להסחות הדעת החיצוניות שמתרחשות בשולי הדרך, כמו למשל שלטי החוצות. בסקרים שונים נמצא כי 76% מהנהגים משתמשים בטלפון נייד בנהיגה מדי יום, 23% מדברים בנייד ללא דיבורית, 25% קוראים SMS במהלך הנהיגה, 79% מביטים לשלטי חוצות, ו-33% מתעסקים עם מה שקורה במושב האחורי.

מחקרים מצאו כי ב-78% מהתאונות, העיניים לא היו מופנות כלפי הכביש. במחקר באוסטרליה נמצא שכל שש דקות מוסחת דעת הנהג למשהו אחר. נהגים צעירים בעלי ADHD מעורבים יותר בתאונות ונמצאים יותר כגורמי התאונה. יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי ליבני חתמה את הכנס וציינה את חשיבותה של הרפואה. בהתייחסה לנושא הכנס – המגפות, ציינה לבני כי אחריות המדינה היא כלפי אזרחיה והזכירה את חמשת הממי"ם של ז'בוטינסקי: מעון, מזון, מורה, מלבוש ומרפא.