סוגיית ההגירה הבלתי?חוקית הופכת להיות סוגיה מרכזית במערכת בחירות הביניים שיתקיימו בארה"ב בנובמבר. מספר גדול מאוד של מהגרים לא חוקיים ממוצא היספאני חוצים את הגבול המקסיקני ונכנסים לארה"ב דרך מדינת אריזונה, המכונה בפי המהגרים הלא חוקיים "השער לארה"ב".
המחוקקים במדינת אריזונה כבר התייאשו מאוזלת ידם ומרפיונם של גורמי האכיפה הפדרליים והחליטו לעשות מעשה. הם הציעו חוק הגירה חדש המקנה סמכויות רחבות למשטרה במאבק בהגירה הבלתי?חוקית. בחוק החדש נקבע, בין היתר, שהמשטרה רשאית לבדוק אישורי הגירה ממי שנחשדים בביצוע עבירה מכל סוג שהוא. לכן המהגרים נדרשים לשאת בכל עת מסמכים המאשרים את חוקיות שהייתם בארה"ב. כמו כן, הותר לשוטרים לבדוק אישורי הגירה במקומות עבודה, והאחריות לגבי שהיית העובדים הזרים הוטלה גם על מעסיקיהם.
יום אחד בלבד לפני כניסת החוק לתוקף, דן בית המשפט באריזונה בעתירה של ארגוני זכויות אדם נגדו. בהחלטתו פסל בית המשפט אותם סעיפים בחוק שהרחיבו את סמכויות המשטרה. גורמים ליברליים ופעילי זכויות מהגרים היללו ושיבחו את ההחלטה האמיצה של בית המשפט באריזונה, וראו בהכרעתו ביטוי של נאורות וקידמה. גם הנשיא אובאמה, שסבר שהחקיקה החדשה מוטעית, שיבח את השופטים. לעומתם, רוב אזרחי אריזונה ראו בהחלטת בית המשפט פגיעה בביטחונם האישי. מהגרים לא חוקיים מעורבים לא מעט בפעילות עבריינית ובפגיעה בכלכלת המדינה באריזונה (גם כיוון שהמהגרים מאיישים מקומות עבודה, והעלות הכספית לטיפול במהגרים בתחומי החינוך, הבריאות והכליאה היא גבוהה).
שיקולים פוליטיים
כרגיל, לכל נושא עקרוני משתרבבים שיקולים פוליטיים. פוליטיקאים רבים רואים את הסכנה שבהגירה בלתי?חוקית. אבל הם חוששים כי תמיכה בחוק המוצע באריזונה תפגע בסיכויים שלהם להיבחר, וזאת על רקע עוצמת הקול ההיספאני במדינות רבות בארה"ב. להיספאנים יש כוח פוליטי, שבמדינות חשובות בארה"ב יכול להכריע את תוצאות הבחירות הקרובות.
במדינת ישראל מכירים רבים בסכנת ההצפה של מהגרים בלתי?חוקיים הממתינים, במצרים ובמקומות אחרים, לשעת כושר להגיע לישראל. תושבי אילת, ערד ודרום תל אביב חשים היטב את משמעות ההגירה הבלתי?חוקית. גם הרשויות בישראל, כמו בארה"ב, גוררות רגליים בטיפול בסוגיית המהגרים. כתוצאה מכך מתאפשרת חגיגה מתמשכת של הגירה בלתי?חוקית. מדובר בבעיה שהולכת ומחריפה, וכל יום שעובר רק יקשה על הפתרון שלה.
ההתלבטות וחוסר הנחישות בטיפול בהגירה הבלתי?חוקית מסתייעים בטיעונים רגשניים, מוסריים, בזיכרון מורשת השואה ובדאגה לשלום ילדי המהגרים. כל אלו אכן טיעונים חשובים.
אך עם זאת, כמדומני, מעבר למילים הגבוהות מסתתר מאבק אחר - המאבק על אופייה היהודי של מדינת ישראל. מי שאופייה היהודי של ישראל פחות חשוב לו, יצדד ביתר קלות בקבלת העובדים הזרים, כמו גם בהקלות משמעותיות בהליכי הגיור, וכמו גם בהכרה חלקית בזכות השיבה (לפריפריה בלבד). אשר על כן, ממשלה שמחויבת לאופי היהודי של המדינה צריכה לפעול במהירות ובנחישות בסוגיית העובדים הזרים, גם אם הדבר אינו נעים. בעיה שמתעלמים ממנה לא תיפתר מעצמה.