אל-עראקיב הרוס: האם אין ברירה אחרת?

  • בדואים
יהושוע סובול

ב?27 ביולי עלו 1,500 שוטרים אל הכפר אל?עראקיב בנגב, הרסו את בתיו, עקרו עצי זיתים וכרם ענבים, והותירו את 300 תושבי הכפר ההמומים זרוקים בשטח ללא קורת גג מעל ראשם. בהודעה הרשמית נאמר ש?40 בתי הכפר נהרסו ללא התנגדות התושבים הבדואים. תמונות הפינוי שצולמו בזמן אמת על ידי אחד מתושבי הכפר מראות שהנשים רק זעקו, הילדים רק בכו והגברים רק חיבקו את נשיהם הזועקות ואת ילדיהם המבועתים למראה הזוועה של הבולדוזרים הדורסים ורומסים את הכפר.

כפר אל?עראקיב נמנה עם 46 הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים שקיימים בנגב. תופעת הכפרים הבלתי מוכרים היא עוול מתמשך מאז קום המדינה, שדור שלישי של רבבות אזרחים ישראלים?ערבים סובלים מהשלכותיה.

זו בעיה שחייבים לפותרה בחקיקה שתתקן את העוול ואת המצב הבלתי נסבל שכבר גרם מדי פעם לזוועות כמו השמדת יבולים חקלאיים בריסוס והרס בתים, ועכשיו הרס כפר שלם.

אבוי לנו אם הרס הכפר הבדואי הזה יעבור בדממה מחרישת האוזניים שבה מתקבל במדינת ישראל לאחרונה כל עוול, דוגמת ההחלטה המרושעת לגרש 400 ילדים, ודוגמת דממת המוות שבה מתקבלים כל חוקי האוון וכל התקנות המעווילות שפוגעות היום בזכויות של מיעוט זה, ומחר בזכויותיו של מיעוט אחר. אזרחים יקרים, הדממה הזו ממארת.

מהצילומים שנעשו בעת החרבת הכפר הבדואי על ידי כוחות הביטחון של מדינת ישראל נגלית עתה זוועה נוספת שעליה לא נאמר דבר בהודעה הרשמית המדושנת נחת.

מהצילומים שנעשו בעת החרבת הכפר הבדואי על ידי כוחות הביטחון של מדינת ישראל נגלית עתה זוועה נוספת שעליה לא נאמר דבר בהודעה הרשמית המדושנת נחת.

בתמונות המתעדות את פעולת השוטרים והדחפורים נגלים לעין המתבונן נערים ישראלים שנתלוו לכוחות. הנערים האלה, חלקם חובשי כיפות וחלקם גלויי ראש, חלקם במכנסיים קצרים וכולם בלבוש אזרחי, עוטים שכמיות צהובות וכתומות שעליהן מודפסות המילים "רשת ביטחון". הנערים האלה לא נקלעו לשם במקרה.

חוויה של סוף הדרך

מתכנני המבצע לקחו איתם את הנערים האלה - המתנדבים לסייע למשטרה ככוחות עזר - כדי להקנות להם... מה בדיוק להקנות להם?

האם זו אחלה חוויה של סוף הדרך? או שמא פרק בחינוך ישראלי גזעני?

תושבי הכפר מעידים שחלק מהנערים האלה הריעו לשוטרים וצהלו למראה הדחפורים הרומסים את בתי הכפר.

באחד הצילומים נראים חלק מהנערים מסובים ומפורקדים בנינוחות זחוחה על ספות וכורסאות שהוצאו מבתי התושבים לפני שהדחפורים עלו עליהם להחריבם. שום סימן לזעזוע קל שבקלים לא ניכר בפניהם של הנערים האלה.

אחדים מהם מישירים מבט מבודח למצלמה שמכוונת אליהם. שפת הגוף שלהם אומרת שהם מרגישים טוב בעורם.

תצלום אחר מן האירוע תופס כמה נערים כאלה בתוך חדר שרוקן מרהיטיו, ועל רצפתו מתגוללים ניירות, ספרים ותצלומים.

אחד הנערים נראה מחזיק בידיו תצלום שהרים מהרצפה. עד כמה שניתן לראות, חיוך משועשע נסוך על פניו החלקות של בן התשחורת הזה.

מי שהחליט לשתף בני נוער יהודים בפעולת הריסה של כפר בדואי כנראה חושב שבדרך זו הוא מעניק לנערים האלה חינוך יהודי שורשי. מעניין איזו מין יהדות רוחשת בראשו ובנפשו של מי שמצרף גימנזיסטים לפעולה כזו.

האם אלה שדורשים מהפלשתינים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית רואים בגידול דור של נערים שמריעים להרס כפר בדואי את מימוש ערכי היהדות והדמוקרטיה שבהם העולם מתבקש להכיר?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully