פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מורה לשעבר מפ"ת הורשע בסרסור וניצול קטינה

      ביהמ"ש השלום בפ"ת הרשיע את מיכאל פראבר, מורה לשעבר תושב העיר, בניצול וסרסור קטינה לזנות. הוא הורשע שניהל עסק למתן שירותי מין והעסיק נערה בת 17

      בית המשפט השלום בפתח תקווה הרשיע אתמול (שני) את מיכאל פראבר, מורה לשעבר תושב העיר, בעבירות של ניצול וסרסור קטינה לזנות. בכתב האישום, שהוגש נגד פראבר לפני כשנה, נכתב כי במשך חצי שנה החל ביוני אשתקד, שכר פראבר מבנה בעיר ובו ניהל עסק למתן שירותי מין אותו כינה "וילה ספא" בו הועסקו מספר נשים ביניהן נערה בת 17.הצעירה העניקה ללקוחות עיסויים ושירותי מין תמורת תשלום של מאתיים שקלים לפגישה.

      בעדותה אמר הנערה כי הגיעה לעבוד במקום בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון בה נכתב כי ניתן להשתכר כאלף שקלים למשמרת. כשנשאלה על גילה, שיקרה ומסרה כי היא בת 18. היא זומנה לפגישה עם פראבר אשר ביקש ממנה להציג תעודת זהות לו אמרה כי איבדה אותה. בעדותה סיפרה הנערה כי פראבר אמר לה שהתקבלה וכי עליה להגיע לעבודה לבושה בבגדים סקסיים. כשהגיעה למקום למחרת הראיון, הראתה לה אחת הנשים העובדות במקום כיצד מבצעים "בודי מסאז'" ונמסר לה עוד כי עליה לאונן "ללקוחות שרוצים".

      בחקירתו הודה תחילה פראבר בחשדות המיוחסים לו וטען כי שימש כ"מנהל העל" של המקום שלטענתו מדובר ב"מקום חוקי וניתנים בו שירותי מסאז' בלבד. דבר שגם עולה מהפרסומים בעיתונים ומכרטיס הביקור של המקום, המציינים כי מדובר במסאז'ים ולא בשירותי מין".

      השופטת האמינה לגרסת הבנות

      בנוסף, פראבר ציין כי החתים את הנשים המועסקות במקום על חוזה במסגרתו נאסר עליהן להעניק שירותי מין או מין אוראלי. לגבי העסקתה של הנערה הקטינה במקום טען כי "לא ידעתי שהיא קטינה", וכי היא "שיקרה" לו שהינה בת שמונה עשרה. לאחר הגשת כתב האישום, חזר בו פראבר מגרסתו וטען כי שיקר בחקירה שכן תפקידו היה להסוות את זהותם האמיתית של מפעילי המקום וכי בפועל איננו הבעלים אלא משמש כ"כיסוי" בלבד.

      בהחלטתה ציינה השופטת עינת רון כי "די, איפוא, בקביעה כי ב"וילה ספא" בוצעו מסאז'ים מסוג בודי מסאז' כדי לקבוע כי בוצעו במקום מעשים בעלי היבט מיני תמורת תשלום ולפיכך היה זה מקום אשר שימש למעשי זנות בו ובין הנשים במקום הועסקה גם קטינה. על הנאשם היה לוודא ולהבהיר היטב את גילה בטרם התקבלה לעבודה ולא לסמוך על דבריה בלבד ובמיוחד משלא מצאה לנכון להציג בפניו תעודה מזהה כלשהי. משלא בחר לעשות כן, הרי שעצם את עיניו לאפשרות שאכן מדובר בקטינה וזוהי עצימת עיניים השקולה לידיעה".

      השופטת הוסיפה כי "משנתתי אמון בגרסת הבנות שהועסקו במקום ואשר זיהו את הנאשם כמי שקיבל אותם לעבודה וחילק להן את שכרם, אני קובעת כי לנאשם היה חלק פעיל בניהול המקום. באשר לגרסת הנאשם כי תפקידו היה ליטול אחריות על המקום במקרה של תקלה ופשיטת משטרה על המקום, הרי שהגרסה נסתרה בעדויות התביעה והסתבר כי חלקו במקום היה מעבר לכך והוא נטל חלק פעיל בניהול ובהחזקת המקום".