למות מחום

רבבות בעלי חיים מצאו את מותם בגל החום האחרון, בארץ ובעולם. יש שיופתעו לשמוע עד כמה אחראי לזה דווקא האדם. ולא, לא בגלל החור באוזון

  • תרנגולים
עידן סייר

גל החום שפוקד את ישראל והעולם מיום שבת, כבר הספיק לגבות מאות אלפי קורבנות. בחברת קנט, קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, התקבלו עד כה למעלה מ-100 הודעות על נזקים ללולים, כאשר עיקר הדיווחים היו על מוות של עופות בלולים בצפון הארץ. גל החום פגע בכל גידולי העופות, כולל אפרוחים המנוצלים לבשר, לביצים, ותרנגולי הודו. על פי הערכות ראשוניות, הנזק שנגרם לחקלאים צפוי לעמוד על כ-5 מליון שקלים. לבעלי החיים, מן הסתם, המחיר יהיה יקר בהרבה. עד כמה שהנתונים נשמעים מזעזעים, על פני השטח מדובר בעיקר בהפסדים כלכליים – הרי בעלי החיים שמתו או ימותו מגל החום, ללא יוצא מן הכלל, היו מיועדים לחיות חיים שלמים של סבל ולמצוא את מותם בדרכים אכזריות לא פחות.

מדוע בעלי החיים פשוט מתים מחום? התרנגולים המנוצלים בתעשיות המזון עברו ברירה מלאכותית באירופה, ולכן הם מותאמים לאקלים הקר שלה. הטמפרטורה האופטימלית עבורם היא 22 מעלות צלזיוס. החל מטמפרטורה של 29 מעלות, מתחילים התרנגולים להראות סימני סבל, שהולכים ומחריפים ככול שעולה הטמפרטורה.

אבל מעורבות האדם מעודדת גם את הסבל מהחום. כך לדוגמא, אפרוחים בתעשיית הבשר מגיעים בגיל 40 יום לגודל ומשקל של תרנגול בוגר (בטבע זהו תהליך ארוך ואיטי בהרבה). התוצאה, מלבד נכויות ועיוותים, היא שגופם של האפרוחים מורכב למעשה משכבות של שומן ושרירים לא מפותחים, ואלו צוברים חום רב.

תרנגולים הם לא הקורבנות היחידים של גל החום מבין בעלי החיים היחידים המנוצלים למזון. הובלת עגלים וכבשים, בעיקר מאוסטרליה, נעשית במסע ארוך ומפרך מאוד. הוא מתחיל בשעות רבות, לעתים עשרות שעות, של הובלה במשאיות ברחבי אוסטרליה לנמלים, שם הם מועמסים על אוניות. לאחר ההעמסה ממתינה להם תקופת שהות בת שלושה שבועות עד חודשיים על גבי אונייה מיטלטלת, העוגנת לבסוף בנמל עקבה. משם הם מובלים במשאיות בתוך ירדן, בין השאר אל שטח ישראל. הנקודה היא, שהמסע מקצהו השני של כדור-הארץ יכול להתחיל בהעמסה בגשם שוטף ולהסתיים בפריקה בשמש צורבת, שיכולה לגרום למכות-שמש ולהתייבשויות. מעבר בין שתי נקודות הקיצון האלו, לא עושה לאף אחד טוב, בלשון המעטה.

האם יש אפשרות למנוע מוות כתוצאה מאקלים? כמובן, השקעה במערכות קירור או מרחב רב יותר יכולה להקל על המצב, אבל האפשרות של תמותה נלקחת תמיד בחשבון על ידי החקלאים (למעשה היא בלתי נמנעת), וסביר שהם מעדיפים לספוג את הנזק ולא לשלם הוצאות נוספות, מכיוון שבחישוב הכללי הם מרוויחים מכך.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully