יש בתוכנו חוגים המצפים שאבו מאזן, ראש הרשות הפלסטינית, יסרב נחרצות למשא ומתן ישיר. יש המאמינים כי הפסוק "ויחזק אלוהים את לב פרעה" יחזור במהדורה מחודשת. ככל שליבו של אויבנו חזק יותר, כך יהיה הרווח שלנו ברור יותר. חוגים אלו מתייחסים בביטול לכל תהליך המשא ומתן. למשנתם הוא איננו נחוץ, לא יביא להסדר, ומכאן שמשא ומתן הוא עניין טקטי בלבד. האמירה, ולפיה "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים", עוברת במחשבתם שוב ושוב בבחינת רק אנו ניטול גורלנו בידינו.
ייתכן שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו השיג יתרון מדיני בהחלטת הליגה הערבית לאפשר לאבו מאזן ללכת למשא ומתן ישיר. אבל ייתכן שאבו מאזן יסרב להיכנס למשא ומתן ישיר, ונימוקיו עימו.
בכל מקרה, תנאי ההסדר האפשרי ברורים לכל. גם נתניהו יודע זאת, גם ליברמן וגם ברק. נכון שלהסדר כזה מתלווים תנאים ביטחוניים הכרחיים והכרה בלגיטימיות של שתי המדינות - אבל המתווה ברור ונחרץ.
לרוח הגבית החיובית שאנו חשים עתה מאירופה וארה"ב ואפילו מירדן ומצרים יש פירוש אחד: ראש ממשלת ישראל רוצה משא ומתן ישיר, והוא מצהיר שפניו להסדר. היות שלמובארק, עבדאללה, אובמה, סרקוזי, מרקל וקמרון ברורים תנאי ההסדר, הם מאמצים את ידיו של נתניהו ולוחצים על אבו מאזן ללכת לשולחן המשא ומתן.
מו"מ ישיר - במחיר הקואליציה
נכון, יש סתירה בין עמדותיהן של רוב המפלגות המאכלסות את הקואליציה הנוכחית לבין ההסדר הצפוי, שכרוך בחלוקת ירושלים ובחזרה לגבולות 67' עם חילופי שטחים, אבל לא נתניהו, לא ליברמן ולא יעלון יצליחו לרבע את המעגל. גם לשמר את עמדותיהם וגם להתקדם לעבר הסדר.
מפלגת העבודה היא הבת החורגת של הממשלה הנוכחית. היא חותרת למשא ומתן אמיתי יותר. מפלגה זו שילמה ומשלמת תשלום אלקטורלי עמוק ורצוף על שותפותה בממשלות ישראל, תוך כדי מחיקת התווית הרעיונית?פוליטית שייחדה אותה. מפלגת העבודה, לפי נקודת מבטי, לא תוכל לשבת בממשלה שמנסה ליצור אווירת משא ומתן ולהמשיך לפתח את ההתנחלויות.
הקמת ההתנחלויות היא הטעות ההיסטורית הגדולה ביותר של ממשלות ישראל, אבל מפלגת העבודה לא יכולה להתנער מאחריותה לטעות זו. עברו שנים, פני העולם השתנו, פני האזור השתנו, וגם פניה של מדינת ישראל. אם מפלגת העבודה תחליט לפרוש מהממשלה, היא לא תערער את קיומה מבחינה פרלמנטרית, אבל היא תאפשר לוויכוח הציבורי והפוליטי האמיתי בנוגע להסדר הרצוי לפרוץ במלוא עוזו.
נתניהו מצדד במשא ומתן ישיר, והוא יעשה כל מאמץ לשמר את מפלגת העבודה בתוך הקואליציה. אבל ספק אם הדבר יעלה בידו, אלא אם כן בכוונתו להגיע להסדר עם קואליציה אפשרית אחרת.
ואגב, דבריו של חיים רמון לסאיב עריקאת זכו לביקורת בהיבט המוסרי?אתי, אבל הם מבטאים הלכי רוח של ציבור הסבור שסיסמת המשא ומתן הישיר ריקה מכל תוכן של ממש אם אין לצידה מתווה מדיני שיכול להוביל להסכם שאנו כה מקווים לו.