ההחלטה לגרש ילדי הזרים פילגה את העבודה

(עריכת וידאו: יאיר דניאל)

שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק (בוז'י) הרצוג שנמנע בהצבעה על גירוש ילדי הזרים נימק הערב (ראשון) את החלטתו בנושא ואמר: "לא הייתי שלם עם גירושם של ילדים בני חמש".

עם זאת, אמר הרצוג כי לא יכול היה להצביע נגד ההחלטה, אשר לדבריו היתה מובילה לגירוש מיידי של כל הילדים. "לא הייתי מוכן לתת לאלי ישי את התענוג להפיל את ההצעה, דבר שהוא למעשה חתר אליו מתחילת הדרך, ובמדיניות חסרת כל רגש. אם ההחלטה, שמרביתה סבירה הייתה נופלת, המשמעות הייתה גירוש מיידי".

השרים החליטו שכ-800 מתוך 1,200 ילדי העובדים הזרים יישארו בארץ, ושכ-400 יגורשו. ההחלטה יצרה שני מחנות במפלגת העבודה, כאשר בצדו השני של המתרס נמצא השר לענייני מיעוטים אבישי ברוורמן שתמך בהחלטה.

"כל מי שמכיר את הנושא יודע שמדובר בהצלחה גדולה של מאבק חברתי אותו הובלתי בשנה האחרונה", אמר ברוורמן. "היה עלינו להכריע היום בשאלה קשה וכואבת: היכן לשים את הקו. ההחלטה שהתקבלה היום שלא להשאיר את הילדים הקטנים שטרם נטמעו במערכת החינוך, היתה קשה אך הגיונית, ואסור היה שבגינה ייכשל המאבק כולו. את זה מבינים היטב כל המעורבים במאבק".

השר ברוורמן מתח ביקורת על השרים שהחליטו להימנע או להתנגד, וטען כי מדובר בהחלטה פופוליסטית. "הם עשו זאת מתוך פופוליזם זול ומחוסר הבנת הדילמה. הדבר הקל היה להתחבא אחר הקבוצה שהצביעה מלכתחילה בעד ההחלטה בידיעה שההצבעה לא תשנה דבר. חלק בלתי נפרד ממנהיגות היא לקבל החלטות קשות, וזו היתה אחת מהן. גם אם אינני מרוצה לחלוטין מתוצאות המאבק, אני מאוד גאה בו".

גורם שלישי בעבודה שמתח הערב ביקורת על הרצוג וברוורמן כאחד הוא מנכ"ל מפלגת העבודה, ויצמן שירי. שירי אמנם לא הזכיר את השניים בשמם, אך הם היחידים מבין שרי העבודה שלא התנגדו להחלטה. לדבריו, "מפלגת העבודה מתנגדת באופן חד משמעי לגירוש ילדי העובדים הזרים. מאסתי בצביעות של אלה המתיימרים להנהיג את המפלגה. הסיעה תמכה בהשארתם של הילדים שאין להם בית אחר מלבד מדינת ישראל, ולכן היה צריך להתנגד לגירושם בישיבת הממשלה".

מוקדם יותר אישרה הממשלה את מסקנות הוועדה הבינמשרדית בעניין מעמד ילדי העובדים הזרים. נקבע כי כ-800 מתוך 1,200 ילדי העובדים הזרים יישארו בארץ, וכ-400 יגורשו. 13 שרים הצביעו בעד ההחלטה ו-10 נוספים נגד. הוועדה, שסיימה את עבודתה ביום רביעי שעבר, המליצה לאפשר לילדים להישאר בישראל, אם שהו בה לפחות חמש שנים, דוברים את השפה העברית, לומדים במערכת החינוך הממלכתית והוריהם שוהים בארץ כחוק. עוד המליצה הוועדה, כי ילדים שלא נולדו בישראל יהיו זכאים למעמד רק אם הגיעו לארץ טרם מלאו להם 13 שנים.