ארז אפרתי, לשעבר מאבטח הרמטכ"ל ומי שהורשע בניסיון לבצע מעשה סדום ודינו נגזר לשמונה שנים, הוא גיבור. מי שקורא את הרזומה שלו מבין שמדובר במלח הארץ. מדובר בלוחם צה"ל, בחור צעיר שתרם למדינה ממרצו ומכוחו. אבל כמו שורה ארוכה של גיבורים בעת שירותם הצבאי ועבריינים בהמשך חייהם - טוב עשו השופטים כשהחליטו להענישו בחומרה.
אפרתי קנה לו מקום של כבוד מפוקפק בפנתיאון הלאומי של נערי העילית שאותו טיפחנו ושיבחנו, אך לבסוף התברר כי הם חטאו מוסרית. פסיקת בית המשפט בעניינו מעידה כי גם אם שמנו במדינת ישראל את ביטחון המדינה מעל לסדר היום האזרחי, עטרנו למצחם של לוחמינו זרי דפנה והטבענו את גבורתם בין דפי ההיסטוריה שלנו - כשצריך יש לקרוא את הלוחמים לסדר כדי שייתנו את הדין על התנהגותם.
מעבר לעניין האישי, ההרשעה במשפטו מעידה כי חבלי הלידה שלנו כמדינה הסתיימו, תמו ימי החסד והשתנו כללי האשראי הנוחים להוללי צה"ל.
גזר הדין במשפטו של אפרתי מעיד כי מדינת ישראל מתבגרת, מקבלת אחריות ומעדכנת שהגיע הזמן לומר די לקיצורי הדרך, די לסלחנות כלפי מי שסרחו ודי לאלימות ולזלזול בנשים, גם אם מדובר בחיילינו האמיצים. טוהר הנשק אינו מושג נכון רק בשדה הקרב אלא קוד אתי גם באזרחות. ארז אפרתי שתה לשוכרה וניסה לבצע מעשה סדום לאחר מכן. שום הנחות לא מגיעות לו.
בדק בית
קשה לעכל את האמירות הנוקבות של בית המשפט המחוזי על לוחם כמו ארז אפרתי, בחור שכל מבדקי האיכות והמצוינות העלו אותו מעלה מעלה עד לעמדה המכובדת של מאבטח אישי לרמטכ"ל. כך, למשל, נאמר שם כי "התנהגותו מאפיינת עבריין מין סדרתי, שעשה כל שיכול כדי לסיים את ביצוע העבירה. הוא עקב אחרי בחורה צעירה, שנפלה כטרף בידיו. לא הצלחנו לקבל הסבר וגם לא קצה קצהו של הסבר למעשיו".
אין ספק כי באמירות אלו בית המשפט קורא לנו, כחברה, לעשות בדק בית דחוף גם לגבי מבחני המיון שאנו עורכים לאותם לוחמים, ובדק בית שכזה טוב שייעשה לא רק לגבי אנשי צבא אלא גם באשר לגיבורי תרבות שאנו נוהגים להעריץ, כמו חנן גולדבלט או דודו טופז ז"ל, שחשבו שמותר להם מה שלאחרים אסור.
איזהו גיבור
גזר דין זה מניח בצד את דברי ההלל ועדויות האופי המיטיבים עם איכויותיו של אפרתי, ומסב את תשומת ליבנו הציבורית לתג המחיר הכבד של הזלזול בנורמות החברתיות ובנשים. אני אומרת זאת כי קשה להתעלם מהתחושה שהתנהגותו של אפרתי, גם אם היה שיכור, קשורה רק לכך ש"הרשה לעצמו להתפרע".
אולי כדאי שגיבורינו יחזרו לדברי חז"ל "איזהו גיבור הכובש את יצרו", ויידעו שאיכותם אינה נמדדת רק בעת קרב או באיכות תרבותית, אלא גם ביכולתם לכבוש את יצרם ולכבד את החוק.