אב רצח את שלושת ילדיו השבוע. שוב העיתונים מתמלאים בדם. שוב כותרות עבות מבשרות על עוד רצח, עוד טירוף. הפרדוקס נעוץ בכך שגם המקרה הזה הוא רק עוד טראומה שנכנסת לרפרטואר ההוויה הישראלית.
אחרי האמהות המתעללות, האבות האונסים והרציחות האלימות של אריק קרפ ומשפחת אושרנקו, הפעם נדמה שמישהו, או משהו, שוב הצליח לשבור את שיאי האכזריות והטירוף. הפעם מדווח על אב שרצח את ילדיו בדקירות סכין, שחט אותם, לגם כוסית וויסקי והלך לישון. כל גילוי אלימות בסדר גודל כזה הוא מזעזע במיוחד, אך כשמדובר באב שרוצח את ילדיו, הבטן מתהפכת מתחושת הדחייה והגועל שבאקט שמנוגד לכל ציווי טבעי. לא צריך להיות הורה כדי שהסיפור הזה יציף בך תחושות קשות של אימה ובחילה.
קל להביט במקרה הזה ולהוסיף אותו לרשימת הפשעים האלימים שמתחוללים כאן לאחרונה ומכערים את פני המדינה. קל להאשים את הרשויות, שאולי פעלו ברשלנות ואיפשרו לרצח הזה לקרות. אבל בטרם נחליט שמצאנו את האשמים, כדאי לזכור שעד כמה שהמקרה קשה ומחריד, או אולי דווקא בשל היותו כזה, הוא בוצע על ידי סוציופת.
סוציופת קר ומחושב
בכל חברה ובכל מדינה יש כמה פרטים ששונים מהותית מכל השאר. הם נראים אותו דבר, אוכלים, שותים וברוב הזמן גם מתנהגים אותו דבר, אבל הם לא מרגישים אותו דבר. למעשה, הם לא מרגישים בכלל.
אותם סוציופתים, לא יודעים מה המשמעות האמיתית של המילים אהבה, חום, אינטימיות. הם יודעים לזייף את הרגשות האלה, להתנהג כמו שמצפים מהם להתנהג. הם מבינים איך צריך לשחק את המשחק כדי להשיג תוצאות. אבל כשהם מגיעים למצבים מסוימים, שבהם הם רוצים להשיג איזושהי מטרה - הם יקריבו הכל, ללא שום סנטימנטים, כדי להשיג את אותה מטרה. גם אם זה אומר שיצטרכו להרוג את ילדיהם שלהם.
אולי להיות הורה זו זכות טבעית מאלוהים ואולי לא ריאלי לבדוק אם כל האנשים ראויים להיות הורים, אבל כשיש חשד למחלה נפשית אצל אדם מסוים, זה צריך להדליק נורת אזהרה ולא יתכן שלא נשמור על החברה שלנו מאנשים כאלה.
אני לא יודעת מה תהיה המסקנה הסופית של אבחון הרוצח, אבל עצם היכולת שלו לקטול במו ידיו את צאצאיו (בתכנון מראש ובשלבים) היא העדות המהותית ביותר להיותו רוצח מחושב וסוציופת קר לב. לאנשים כאלו אין תרופה או מזור. אנחנו כחברה חייבים להבין שהם לא מעידים על הכלל, אך ראוי שהכלל ישמור עליהם מאחורי סורג ובריח.
קודם תוכיח שאתה מסוגל לרצוח
צריך לקחת בחשבון שלקבל אישור ואפשרות לאשפז אדם בביתי חולים לחולי נפש זו משימה כמעט בלתי אפשרית. ישנם שלושה תנאים שצריך "לעמוד בהם": מצב פסיכוטי חריף, חוסר שיפוט ועדות מוצקה שהאדם מסוכן לעצמו ולסביבתו. רק אם מתמלאים כל שלושת התנאים, אפשר לנסות ולדרוש אשפוז בכפייה.
משמעות הדבר היא שאדם שמדבר לא לעניין, שמפגין חוסר יכולת לשפוט אבל שלא מאיים על אף אדם ברגע נתון לא יוכל להתאשפז, גם אם קודם לכן כן נקט באיומים. חמש דקות אחר כך אותו איש חסר יכולת שיפוט עלול לבצע רצח. מדובר במצב אבסורדי שדורש חקיקה שתקל על אשפוז בכפייה של חולי נפש.
אולם במקרה שלפנינו ממש לא מדובר בחולה נפש, אלא בסוציופת קר ואכזר שמגיע לו את העונש הכבד ביותר שהמחוקק קבע לכל ילד שנטל ממנו את חייו.