פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ועדת האו"ם: איך להתמודד איתה?

      בסוף השבוע נתבשרנו על הרכב ועדת החקירה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם בנושא המשט. כמה לא מפתיע שהמועצה היושבת בז'נבה תדביק לישראל עוד ועדה על הגב. גם לא מפתיע שממשלת ישראל לא תתלהב משיתוף פעולה עימה, מה גם שמבחינתה היא כבר מינתה ועדה משלה בנושא (טירקל) עם משקיפים בינלאומיים.

      יש היגיון בטענה הנשמעת בירושלים כי אין לשתף פעולה עם גוף שהמילה אובייקטיביות, בעיקר כשהדבר נוגע למזרח התיכון, אינה קיימת באף לא אחת מהשפות המדוברות ב-47 המדינות החברות בו. מצד שני אולי הגיע הזמן שהחברים היושבים בז'נבה ישמעו קצת עברית. לא בטוח שהתוצאה בעקבות לקח גולדסטון תהיה גרועה יותר.

      גולדסטון כבר לא לבד. לשופט מדרום אפריקה הצטרפו בסוף השבוע סר דזמונד דה סילבה (בריטי) קארל הדסון פיליפס (טרינידד וטובגו) ומארי שנטי דאיריאם (מלזיה). הנה שמות נוספים שנכנסים לנו בין שנרצה ובין שלאו לחיים. מובן שהפיתוי להתעלם מהחלטת המועצה למנות ועדה משלה ולהמשיך לסמוך על ועדת טירקל הוא גדול אבל זה היה נכון לעשות רק לו היינו לבד בעולם, מנותקים ממנו או לא לומדים לקחים מטעויות (גולדסטון). אגב הוועדה לא צריכה את שיתוף הפעולה של ישראל כדי לזכות ללגיטימציה כפי שסבורים אלה המתנגדים לעבוד עימה. סמל האו"ם גם אם הוא רוקן מתוכן על ידי חבריו בעשורים האחרונים מעניקים לה את זה אוטומטית.

      אנחנו יכולים לצעוק עד מחר שיש לנו רקורד נפלא בבדיקה עצמית, שאלוף בצה"ל (גיורא איילנד) כבר פרסם דו"ח ביקורתי ראשון ושבוועדת טירקל יושבים אנשים בעלי ניסיון רב (אולי אפילו רב מדי) כולל משקיפים זרים (כמו במערכות בחירות במדינות עולם שלישי) מה שמעניק לוועדה את הניחוח הבינלאומי הנתפס משום מה תמיד כאמין. אבל זה לא יעזור לנו.

      החלטת המועצה למנות ועדת חקירה למשט אינה זניחה. היא מן הסתם תצמיח לנו גיבנת נוספת. היא אולי לא תהפוך את ועדת טירקל לחסרת משמעות, אבל תפגע בה ובעיקר במסקנותיה. אז מה עושים?

      ישראל צריכה לעבור לגישה פוזיטיבית

      ישראל צריכה להפתיע, לעבור לגישה פוזיטיבית ולהגיד שהיא מוכנה לשתף פעולה עם המועצה לזכויות אדם. זאת בתנאי שתהיה לה אמירה הן מבחינת השפעה על הרכב הוועדה (ייתכן שבעניין הזה קצת איחרנו את הרכבת) והן בקביעת הסמכויות שלה. על ידי כך ניתן יהיה סוף סוף גם לבדוק את תרומתם של טורקיה וארגון IHH לאירועי המשט ואז ראש ממשלת טורקיה יבין שלפעילות המאוד נמרצת ומתלהבת שלו באזורנו יש מחיר. זה שישראל לא תצא נקייה מוועדת החקירה זה ברור, אבל הדבר נכון גם אם נשתתף וגם אם לאו. לעומת זאת השתתפותנו בוועדה אולי תסייע לנו להשיג הפעם יותר.

      ומה אם המועצה לזכויות אדם, שכבר גינתה את ישראל יותר מפעם מאז הוקמה ב2006, תתנגד לדרישות ההשתתפות של ישראל? אז צריכה לבוא מצידנו גישה תוקפנית וחד-משמעית. ישראל לא תשתף כל פעולה עם חברי הוועדה לא באופן ישיר ולא באופן עקיף. אולי אפילו לא נאפשר לצוות החקירה של המועצה להיכנס לתחומי ישראל.

      הרקורד הלא מרשים של המועצה לזכויות אדם לא מדרבן לעבוד מולה. עד 2006 נקראה המועצה בשם אחר - נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם אך המועצה נאלצה לשנות את שמה לאחר שהעמידה בראשה את לוב ב-2003. לעבוד מול גוף כזה זה לא נעים אבל זה לא נובע מרצון לתת פרס או לגיטימציה אלא מתוך חשיבה על האינטרס של ישראל.

      כרגע נראה כי יכול להיות שכשמזכ"ל האו"ם הציע בתחילת יוני, כי בראש הוועדה לבדיקת המשט יעמוד ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר ג'פרי פלמר (מומחה בתחום דיני הימאות) ולצידו יישבו נציגים מישראל ומטורקיה - היינו צריכים להגיד כן.

      בכל מקרה תהיה ההחלטה אשר תהיה, קיימות שתי עובדות ברורות: אופנת המשט לא תיעלם מהר מהעולם וטירקל לא לבד.