מדינת ישראל, באמצעות הפרקליטות, העמידה לדין את סבאר קאשור, ישראלי ערבי נשוי אשר הציג עצמו כרווק יהודי המעוניין בקשר רומנטי עם המתלוננת. השניים קיימו יחסי מין. בהתאם לעסקת הטיעון, הרשיע בית המשפט את קאשור באונס. ברור כי חוק העונשין קובע כי עבירת אינוס כוללת בעילת אישה שהסכמתה הושגה במרמה לגבי "מיהות העושה". לפיכך גזר בית המשפט על קאשור 18 חודשי מאסר. אולם בעקבות הפרסום שניתן להרשעה ולאונס תמהו רבים אם אמנם מדובר באונס, אם הצגת פרטים כוזבים על עצמך היא אונס.
***
במקרים כאלו טוב לחזור למקורות. ובכן, לפני 170 שנה לערך אירע מקרה בעל מאפיינים דומים, שגרם לזעזוע עמוק בכל קהילות ישראל בפולין. מקרה שעליו נאמר "כל שומעו תצ?לינה שתי אוזניו". מעשה שהיה כך היה: בכפר קטן בפולין חי זוג יהודי נשוי באושר. לזוג ירא השמיים היו ילדים קטנים שחונכו לתפארת. הבעל היה סוחר זעיר ומפעם לפעם היה נוסע עם מרכולתו ליריד הגדול בברודי. האישה והילדים נותרו בבית, ממתינים לבואו של הבעל והאב.
***
והנה, בעת שהאב נעדר מהבית דפק בדלת יהודי בעל זקן ארוך ומרשים, וביקש מהאישה מעט אוכל ומים. האישה הנדיבה הכניסה אותו לביתה וברוב טובה האכילה אותו ונתנה לו חדר ללון. האורח הצדיק התפלל שעות רבות ללא הפסקה ונהג מנהגי פרישות וסיגופים.
בחצות לילה קם היהודי הזקן לומר תיקון חצות ולקונן בבכי תמרורים על חורבן ירושלים, עיר הקודש, וחורבן המקדש. האישה התרשמה מאוד ממעלותיו של הזקן ושמחה על ההזדמנות שנפלה לידיה לקיים מצוות הכנסת אורחים ביהודי חשוב וצדיק מופלג.
לפי היהדות יחסי מין במרה יכולים להיחשב כאונס
לאחר ארוחת שבת, משהלכו הילדים לישון, סיפר האורח הצדיק לאישה הסקרנית כי הוא אליהו הנביא הנודד בכל קצות הארץ על מנת למצוא את האישה הצדקת אשר מבעילתה ראוי להיוולד משיח בן דוד. כדי להוכיח לה את אמיתות דבריו, הוא הפקיד בחדרה של האישה מזוודה ואמר לה כי יש בה מטמון של זהב. הוא אף הוסיף כי תוכל לפתוח את המזוודה מיד עם עזיבתו את ביתה. האישה הסכימה לבעילה. במוצאי אותה שבת נעלם האורח ועקבותיו אבדו.
***
לאחר שהבעל חזר הביתה בתום היריד, סיפרה לו אשתו בגאווה בלתי מוסתרת כי בעוד תשעה חודשים ייוולד בביתם משיח בן דוד, כהבטחת אליהו הנביא שביקר אצלם. האישה סיפרה לבעלה על המזוודה המסתורית עם מטמון הזהב. השניים מיהרו לבדוק אותה ומצאו בה סמרטוטים בלבד.
הבעל הבין מיד את חומרת המעשה גם כיוון שיש לו השלכות הלכתיות מרחיקות לכת, החל ב"אסורה לבעלה" וכלה בחשש ממזרות. הבעל והאישה מיהרו אל רב הכפר, אבל הוא העדיף להתחמק מתשובה. כך התגלגל הזוג מעיר לעיר ומרב לרב עד שהגיעו לרב יעקב עטלינגר (1871-1798), מגדולי רבני גרמניה באותה תקופה.
***
לאחר ששמע הרב את סיפור המעשה המחריד, הוא הגיע למסקנה נחרצת - מדובר במעשה של אונס. אותה אישה הסכימה לבעילה רק מתוך אמונתה התמימה שמדובר באליהו הנביא שהופיע בביתה, ובנסיבות אלה היא גם מותרת לבעלה.
המסקנה, לענייננו, היא שלפי היהדות אונס אינו רק יחסי מין בכפייה. גם השגת יחסי מין במרמה יכולה להיחשב לאונס. ומכאן שאין כל חידוש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את הרמאי הרומנטי.