את השורות הבאות לא יוכל לפרסם ברבים שום נושא משרה רשמית בישראל כי עניינן הוא הידיעות על מצב בריאותו של הנשיא חוסני מובארק, או ליתר דיוק, הפצרתה של מצרים בישראל כי אמצעי התקשורת ינהגו איפוק בנושא רגיש זה.
אכן, במדינה שאופי המשטר שלה הוא כאופיו של המשטר המצרי, כל שמועה על מצב בריאותו של מנהיג המדינה עלולה לגרום לזעזוע עד כדי אי יציבות. וזוהי הסכנה האמיתית הנשקפת ליציבות המשטר במצרים: העיסוק במצב בריאותו של המנהיג. בין שמצב בריאותו של הנשיא מובארק תקין ובין שלאו, עליו להבטיח כי הבא אחריו יהיה "האיש שלו", ועדיף בנו, ג'מאל, ללא זעזוע.
אבל בקשת מצרים מישראל כי אמצעי התקשורת שלה יחדלו מן העיסוק במצב בריאותו של מובארק אינה סבירה. הרי היו בעבר בקשות בעלות אופי דומה, אבל הן זרמו בכיוון ההפוך, מישראל למצרים. להשתדל, למשל, לבל יופיעו בעיתונות המצרית קריקטורות המכפישות, ובנימה אנטישמית מובהקת, ראשי ממשלות בישראל. ההשוואה בין ישראל ופעולותיה לנאציזם אהודה מאוד במצרים, ואפילו לגיטימית. ומהי התשובה המצרית המסורתית לדיפלומטים הישראלים? אין ביכולתו של השלטון להכתיב את תוכני העיתונים.
על ישראל אפשר ללחוץ
אבל קיים הבדל משמעותי בין הידיעות על מצב בריאותו של מובארק לבין פרסום קריקטורה: העיתון האמריקני "וושינגטון טיימס", בהסתמכו על מקורות ביון, דיווח כי מובארק לקה בסרטן. זוהי ידיעה עיתונאית לגיטימית, מה עוד ש"וושינגטון טיימס", בשונה מ"וושינגטון פוסט", ידוע כבעל קשרים טובים עם סוכנויות הביון של ארה"ב. התוצאה נדפסת זה שנים ולעיתים מזומנות מעל דפי העיתון.
ואגב כך, האם גם שגרירות מצרים בוושינגטון היתה מעזה לפנות לסטייט דיפרטמנט כדי שמזכירת המדינה קלינטון, או מי מעוזריה, ילחץ על עורכי העיתונים בארה"ב כי ינהגו במדיניות מוצנעת בכל הנוגע למצב בריאותו של מובארק?
ואצלנו ח"כ נחמן שי מקדימה, אולי מתוך שכחת עברו העיתונאי, פנה לשופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, כדי שתשכנע את העיתונות להיענות להפצרה המצרית, ואולי אף תנחה את אמצעי התקשורת לנהוג באיפוק וברגישות בדבר מצבו של מובארק. דורנר השיבה לשי, באיפוק אך גם בנחרצות, כי ידיעות מחויבות בכללי האתיקה, ותו לא. נכון, ישראל איננה ארה"ב - על ישראל אפשר ללחוץ.
אינני יודע מה מצבו של נשיא מצרים, אבל אם אכן אין זה מיותר נאחל למובארק בריאות טובה ונייחל למפגש יוצא דופן בינו לבין ראש ממשלת ישראל. אבל לא בשארם. בישראל.