פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הפצ"ר מנטרל את צה"ל

      שורת ההנחיות שהוציאה הפרקליטות הצבאית גורמת לכך שיותר חיילים ימותו והמשימה לא תושג. צביקה פוגל מעדיף דרום שקט מרקטות על פני כל דבר אחר

      מישהו במסדרונות הפרקליטות הצבאית איבד את הבלמים, ומוביל צבא שלם להתרסקות. על מזבח ההתנצלות על כך שהצלחנו לחזור הביתה בשלום ממבצע מורכב, באחד האזורים הצפופים ביותר בעולם, אל מול אויב שלא היסס לרגע להשתמש בנשים ובילדים לכסות ולמסתור, ידע חיילי צה"ל נכבלות ומנוטרלות.

      מצעד החיילים והמפקדים הנחקרים במסדרונות מצ"ח יגרום לכך, שבתום המבצע הבא נביא למנוחות רבים מבנינו הלוחמים. הרבה יותר ממה שהמהלך המבצעי יחייב. מישהו חייב לעצור את התהליך ההרסני שמעדיף חיי פלסטינים על פני חיי חיילנו.

      הפצ"ר מחליט וחיילים מתים

      הגם שעד היום פורסם שהוגשו רק ארבעה כתבי אישום נגד חיילים, המסר היוצא מלשכתו של הפרקליט הצבאי הראשי הוא עליהום על חיילים ומפקדים. על פי הפרקליט הצבאי הראשי, מפקדים יצטרכו לוותר על השימוש במיסוך עשן, שמאפשר לכוחותינו לנוע בשטחים מאויימים ללא היחשפות, ובכך להגדיל את יכולת האויב, הממוקם בלב האוכלוסייה האזרחית, לצלוף ולפגוע בהם. בלי מיסוך התמרון יפגע, המטרה לא תושג ויותר חיילים יחזרו הביתה בארון. הגבלת השימוש במרגמות, שהן הכלי היעיל ביותר לפגיעה באויב שנמצא בעמדת יתרון בשטח בנוי, תכניס את כוחותינו לשטחי השמדה. למי שכבר הספיק לשכוח מה זה שטח השמדה, אבקש להזכיר את תוצאות הרות האסון במבצע "חומת מגן", בו נהרגו 29 לוחמים ונפצעו מעל 140.

      לא יורים בגב, אבל כן על תרנגולות

      צרוף קצין לעניינים הומניטרים ליד כל מח"ט וסימון האזורים הרגישים כמו בתי חולים, בתי ספר, מתקני או"ם ורכוזי פליטים על כל מפה, נראים במבט ראשון כהנחיות חשובות, שאינן פוגעות ביכולת לבצע את המשימה. אבל כשהנחיות אלה באות יחד עם ההנחיה לפיה לפני כל ירי לעבר לול תרנגולות בו מתחבאים אנשי חמאס ויורים רקטות, צריך לקבל אישור מח"ט או מפקד אוגדה, ברור שחיי התרנגולות ושמירת זכותו של הפלסטיני להתפרנס, חשובים יותר מחיסול איום הרקטות על חיי תושבי ישראל הנמצאים בטווח אותן רקטות.

      הצבא צריך לבצע את המוטל עליו תוך שמירה על ערכי המוסר וטוהר הנשק. אני מצפה מהפרקליט הצבאי הראשי, שאינו אחראי על תורת הלחימה, לבוא ולומר איך ניתן לבצע את המשימות ולא להציב הגבלות ומגבלות, המונעות מאיתנו את הזכות להגן על עצמנו. נטילת היכולת להתאים את אופן הפעלת הכוח ואמצעי הלחימה להתפתחויות הקרב מחיילים ומפקדים בשטח בזמן לחימה, כמוה כשליחת חיילינו להגן עלינו עם ידיים קשורות מאחורי גבם ועורך דין צמוד לימינם.

      ככה אי אפשר להילחם, ועל אחת כמה וכמה אי אפשר לנצח. שדה הקרב אינו שטח סטרילי ואזרחים נותני חסות לטרוריסטים ימשיכו להפגע. אנחנו צריכים לחנך את ילדינו וחיילינו שלא לירות בגבו של מי שאינו חמוש, במי שמרים ידיים או מניף דגל לבן ובמי שאינו נושא נשק ואינו שותף במעגל הלחימה. לירות בכל השאר מותר.