העולם כבר מזמן התרגל לרוחות המלחמה המנשבות להן מפעם לפעם בחצי האי הקוריאני מאז הושג הסכם הפסקת האש ב?1953. אולם גם המומחים הגדולים ביותר לאזור מודים כי מאז שדרום קוריאה ובעלת בריתה ארה"ב האשימו את צפון קוריאה בהטבעת המשחתת שהאן בחודש מארס, התחזקו הרוחות - עד כדי איום של פיונגיאנג במלחמה גרעינית.
כאשר קיבל לידיו נשיא דרום קוריאה, לי מיונג?באק, בחודש מאי את דו"ח ועדת החקירה הבינלאומית שקבעה כי טורפדו של השכנה מצפון גרם להטבעת המשחתת, הוא הכריז על צעדי ענישה נגד הצפון. פיונגיאנג הכחישה אחריות למעשה ואף קראה לצבא להתכונן למלחמה.
מי דובר אמת?
בדרך כלל כשמדובר במשבר בין שתי הקוריאות, אין בכלל ספק מי דובר אמת. הפעם, במפתיע, דווקא למנהיג הדרומי לא האמינו, ועוד בארצו. האופוזיציה בדרום קוריאה מאמינה כי הנשיא ניצל תאונה ימית תמימה כדי לחזק את מעמדו הפוליטי לפני הבחירות אזוריות.
היה ברור שבעקבות התקרית תעלה צפון קוריאה את מפלס המתח בינה לבין וושינגטון וסיאול. יש לה היום לפחות שלוש סיבות: ההאשמות על הטבעת המשחתת; המתקפה המילולית הקשה של הילארי קלינטון נגדה השבוע בווייטנאם בד בבד עם הודעתה על החרפת הסנקציות על צפון קוריאה; ותחילת התמרון המשותף היום בין ארה"ב לדרום קוריאה.
מנגד, קיימות לפחות שלוש סיבות שאמורות למנוע מלחמה: שליט הצפון, קים יונג איל, חולה וזקוק לשקט וליציבות כדי להמליך את בנו ליורש; צפון קוריאה לא יכולה כלכלית להרשות לעצמה מלחמה; וסין, בעלת בריתה הגדולה של פיונגיאנג, יודעת כי ככל שהמצב מידרדר מצפון ומדרום לקו הרוחב 38, כך גוברות הנוכחות וההשפעה האמריקנית באזור. ואת זה הסינים אף פעם לא אהבו. צפון קוריאה היא מדינה מטורפת, לא צפויה. לא סביר שהיא תפתח במלחמה, דווקא עכשיו ודווקא גרעינית. אבל רק אדם אחד יודע באמת אם צפון קוריאה תפתח במלחמה - מנהיגה קים יונג איל.