נפגעי "חוק האזרחות": מרגישים כמו בכלא

החלטת הכנסת להאריך את הוראת השעה השוללת קבלת אזרחות מבני זוג פלסטינים, מרתיחה את הזוגות שימשיכו לסבול. "איך אישה שחיה איתי כבר 11 שנה יכולה להוות איום על המדינה"

גיל סימה

"איך יכולה אישה המגדלת את שני ילדיי וחיה איתי כבר 11 שנה להוות איום על המדינה"? אמר בתמיהה חאתם עיאט אשר הוא ורעייתו הפלסטינית יסמין ייאלצו לשאת על עצמם עוד חצי שנה לפחות את "אות הקין", כלשונם, לאחר שגם אתמול (רביעי) האריכה הכנסת את הוראה השעה השוללת קבלת אזרחות ישראלית מבני זוג פלסטינים. את המלחמה מול משרד הפנים החלו בני הזוג עוד לפני החלת החוק, בשנת 2003, כשרק לפני כשלוש שנים קיבלה האישה אישור שהיה זמני, שבמסגרתו מלבד היותה רשאית להתגורר בתחומי המדינה, אין היא זכאית לכל ביטוח לאומי או ביטוח בריאות.

אל משפחת עיאט מצטרפת גם נדיה שחרה מאילת אשר בעלה, עלי, פלסטיני יליד חברון ממתין כבר חודשים ארוכים לאישור השהיה עבורו. לזוג ארבעה ילדים אולם לנוכח העדר האישור המיוחל מהמשרד, בינתיים קצבת הילדים אינה מוענקת להם והמשפחה בת השש נפשות נאלצת להסתדר מהבטחת הכנסה בגובה של 2,200 שקל אותה מקבלת נדיה. "אף מעסיק לא מוכן שבעלי יעבוד אצלו. ללא ביטוח בריאות זה פשוט לא משתלם לו", אומרת נדיה ומספרת כי המצב גורר השפלות, חקירות ומצבים לא נעימים. "אם אנחנו נוסעים באוטובוס אז פשוט מורידים את בעלי ממנו ובודקים אותו כאילו שאולי הוא טרוריסט", היא אומרת.

בהצבעה שנערכה אתמול הצביעו 53 ח"כים על הארכתה של הוראת השעה השוללת קבלת אזרחות ישראלית מבני זוג פלסטינים ו-13 ח"כים התנגדו לה. במסגרת הדיון טענו מצדדי החוק כי הארכתו מחויבת המציאות לאור מעורבותם של תושבים בפעילות טרור, זאת לנוכח ניצול מעמדם האזרחי במסגרת איחוד משפחות. מאז חקיקתו ניסתה המדינה לרכך את הביקורת הציבורית שהופנתה כלפיה כשבין היתר היא מורה על הקמת ועדה אשר מתפקידה היה לבחון בקשות חריגות בנושא.

"פחד מתמשך"

"אני מרגישה שאני בכלא", אמרה יסמין לוואלה! חדשות, "זהו פחד מתמשך של חיים על זמן שאול, כל הזמן אני שואלת את עצמי: היום יגרשו אותי? אי אפשר לחיות כך לאורך זמן". בעקבות ההד הציבורי הקים בעלה חאתם עמותה המטפלת בבקשות המופנות לבירור בוועדה אולם הייאוש מהמצב ניכר גם בו: "אפילו בדרום אפריקה אשר ניסו בה לחוקק חוק שכזה לא הצליחו, כאשר מפרידים בין בעל לאישה עם ילדים זה בפירוש מדינת אפרטהייד", הוא אומר.

תמר נבו, רכזת פניות במחלקת מהגרים וחסרי מעמד בעמותת 'רופאים לזכויות אדם' אשר גם הגישה לחברי הכנסת נייר עמדה בנושא ביקשה לציין כי גם בפורומים סגורים מציינים פקידי המשרד והרשויות המוסמכות על מטרותיה הדמוגראפיות של הוראת השעה. "מדובר בחוק גזעני ועדיף שיימחק מספר החוקים של המדינה", אומרת נבו. גם טיעוניהם של מצדדי החוק בדבר חוק השבות ובעיות ביטחוניות לא נשמעות בעיניה אמינות מספיק. "זה קצת בעייתי להפיל על זוג מאוהב את זכות השיבה כשזכות המשפחה עומדת מעל הכול", אמרה.

דוברת מינהל האוכלוסין, סבין חדד מסרה ביחס לטיעוניה של משפחת שחרה כי "בחודש אפריל 09 קיבל הבעל אישור שהייה לשנה. כל בקשה מחודשת בנושא מחייבת קבלת עמדה מגורמי הביטחון ואנו ממתינים לה בטרם נחליט על צעדינו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully