(צילום וידאו: נועם אשל, עריכת וידאו: גדי וינסטוק)
בית משפט לתעבורה בתל אביב גזר היום (חמישי) 400 שעות לתועלת הציבור על יצחק ממיסטבלוב, אלוף אולימפי בשחייה לנכים, שהורשע במסגרת הסדר טיעון בגרימת מותם ברשלנות של מרדכי חסידים וחווה טייב, ובקטיעת ידה של אישה נוספת.
באוגוסט 2008 ממיסטבלוב, המשותק ברגליו ומוגדר כנכה ב-100%, איבד שליטה על הרכב בו הוא נהג ופגע באנשים שעמדו בתחנת אוטובוס בצומת בר אילן. עבודות השירות נגזרו עליו לאחר שתחקיר קבע שמבחינה רפואית הוא אינו מסוגל לרצות עונש מאסר. כמו כן חויב ממסיטבלוב לפצות את משפחות ההרוגים ב-15 אלף שקלים כל אחת. השופט, יהושע צימרמן, כתב בגזר הדין כי לדעתו מוצה עמו הדין.
ממיסטבלוב אמר מספר פעמים בדיון כי הוא מצטער על מה שקרה, אולם קרובי המשפחה של ההרוגים שנכחו בדיון זעמו על כך שהוא ממשיך להתחרות ולייצג את ישראל בחו"ל. אלמנתו של חסידים קמה לאחר הקראת גזר הדין ואמרה: "הרצחת וגם ירשת?". הם קראו לו להפסיק להתחרות בחו"ל ולהפסיק לייצג את ישראל. השופט אמר כי לא בסמכותו לפסול את ממיסטבאלוב מלייצג את ישראל, אולם הוא סבור כי ראוי שיחליט בעצמו על לפחות על הפסקת הייצוג לתקופה מסוימת.
ממיסטבלוב, בן 31, לוקה בשיתוק מוחין, זכה בשתי מדליות זהב ובמדליית כסף באולימפיאדת הנכים באתונה בשנת 2004. באוגוסט 2008, מספר שבועות לפני המשחקים הפארא-אולימפיים בבייג'ינג, הוא היה מעורב בתאונת דרכים שהביאה למותם של מרדכי חסידים וחווה טייב. התאונה אירעה כשרכבו של ממיסטבלוב סטה מהכביש והתנגש בתחנת אוטובוס.
"הלב אינו יכול להכיל את עומק הצער"
"הנאשם אינו כשיר לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, כך נקבע מפורשות בחוות דעת רופא שרות בתי הסוהר", כתב השופט. "הנאשם אף אינו כשיר לבצע עבודות שירות כמפורט בחוות הדעת של הממונה על עבודות השרות", הבהיר והוסיף שבעונש ובעובדה שרישיונו נפסל לצמיתות יש כדי "להבטיח נאמנה שהנאשם לא יגרום עוד, בנהיגתו, לפגיעה בחפים מפשע".
עוד נאמר בהכרעת הדין, כי "הלב אינו יכול להכיל את עומק הצער והיגון, ולא 'נברא' העונש שיהא ביכולתו למלא את החלל שנוצר. אולם למרות האמור על בית המשפט לדון את דינו, ולגזור את עונשו של הנאשם, וזאת מתוך יריעת העונשים שפרש בפניו המחוקק. משנקבע על יד הרשויות המוסמכות שהנאשם אינו כשיר לרצות עונש מאסר בפועל או בעבודות שירות הגיעו התביעה וההגנה להסדר טיעון באשר ליתר רכיבי העונש שנותרו. בכל הנוגע לרכיבים אלו, בלבד, לא ניתן לומר שלא מוצה הדין עם הנאשם".
השופט הוסיף: "בשולי הדברים אינני יכול להימנע מהרהורים נוגים בשאלה הקשה והנוקבת האם נכונה היתה החלטת רשויות הרישוי להתיר לנאשם לנהוג. אינני יכול לקבוע מסמרות בשאלה זו, לא נשמעו כל הראיות בתיק, ואינני יכול לדעת אם ניתן היה לקבוע זאת אף לאחר שמיעת הראיות כולן. יחד עם זאת, אין לי כל ספק כי נתוניו האישיים של הנאשם ומגבלותיו הרפואיות תרמו, לא במעט, להתרחשותה של התאונה".