למה מי מת בגללנו?

אחרי הדינוזאורים, אפשר לספר על החיות שנכחדו בגלל האדם. הדודו ופרת הים כבר לא איתנו, כי השכלנו להיות טיפשים מספיק כדי להעלים אותם מעל פני האדמה

נדב גל
21/07/2010

בכתבה הקודמת חיפשנו חיות שנכחדו מהעולם בעקבות שינויי טבע כאלו או אחרים, כמו הדינוזאורים והטיגריס השנחרבי. היום לעומת זאת, נתמקד בחיות אשר נכחדו בגלל בני האדם. חמוש במשקפיי שמש, כובע מצחייה, קרם הגנה וסנדלי שורש התיישבתי מול הארכיונים וחיפשתי את החיות המופלאות ביותר שבגללנו כבר אינן קיימות בעולם.

עוד בוואלה!

אם את חולת שופינג, ממש אסור לך לעשות את הטעות הזו

מערכת וואלה! בשיתוף ישראכרט

הדודו

השנה היא 1601. תור הזהב של הולנד (האמת? היא נמצאת בו עד היום, לא?). המתיישבים ההולנדים מגיעים למאוריציוס ומגלים ציפור חדשה אשר לא פגשו בה מעולם, אבל היא נראית להם טעימה למדי. הם צדים אותה, אוכלים את בשרה והורסים את שטחי המחיה שלה בזמן שהם מרחיבים את מושבתם עוד ועוד. לא רק, אלא גם חיות הבית אשר הביאו איתם המתיישבים טורפים את הביצים של הציפור ואת גוזליה. וכך ההולנדים וחיות הבית שלהם מספיקים להכחיד את הציפור בפחות מ-100 שנים. זהו בקצרה סיפורה, וזה אכן היה סיפור קצר, של ציפור הדודו. הציפור האחרונה נראתה ב1681 ומאז אבדו עקבותיה ללא שוב.

למה ציור? כי אף אחד לא הספיק לצלם אות. דודו(צילום: ShutterStock)

סיפור זה, שמעיד על אווילותם וחמדנותם של בני האדם, הוא אחת הסיבות לכך שעוף הדודו הוא אחת החיות הנכחדות המפורסמות והפופולאריות ביותר. אך לא רק ההיסטוריה הפכה את הדודו למפורסם- אלא גם השם שיצא לו. מספרים שהדודו לא היה עוף חכם במיוחד, שלא השכיל לברוח מבני האדם כשניסו לפגוע בו. מכאן אגב, שמו. פירוש המילה "דודו" בפורטוגזית הוא "שוטה וטיפש".

כנראה שהדודו אכן היה עוף שלא הצטיין בבינה יתרה, אבל גם המבנה הפיזי שלא לא תרם במיוחד. הוא היה ציפור גדולה וכבדה בעלת כנפיים ורגליים קצרות ולכן לא היה מסוגל לעוף או לרוץ מהר. תוסיפו לזה שגם רבייתו הייתה מועטה, וקיבלתם ציפור עם מעט מאוד מזל .


למרות הכל, אפשר למצוא את הדודו מיוצג בתוצרי התרבות האנושית. הוא מופיע בספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות", ויש הטוענים שהוא מסמל שם את לואיס קרול עצמו, כותב הספר. הוא מתנוסס גם על סמלה של רפובליקת מאוריציוס. חוץ מזה, הוא גם הפך סמל לשנינה וסמל לטיפשות. סיפורו של העוף נושא בחובו גם שני לקחים: הראשון הוא כמובן הלקח שלנו כבני אדם והנזק שאנחנו מסוגלים לגרום לסביבה כשאנו נוהגים בחמדנות ובאנוכיות, כמו המתיישבים ההולנדים. הלקח השני הוא לקחו של הדודו, אשר בטח בבני אדם כאילו היו ידידיו, היה שוטה, ושילם על כך בחייו.

פרת הים של שטלר

איור של פרת ים מהמאה ה-18(צילום: Creative Commons)

בשנת 1741 נטרפה ספינתו של חוקר הטבע הגרמני גיאורג שטלר ליד האי ברינג. סמוך לשם הוא גילה חיה מופלאה ויחידה במינה- את פרת הים. פרת הים הייתה יונק ימי עצום אשר שקל 3.5 טונות וניזון בעיקר מאצות. היא הייתה מסורבלת, עצומה בגודלה, קצרת רואי וטובת מזג. חיה ייחודית זאת הייתה ידידותית ואפשרה לאדם להתקרב אליה ולשחק עימה בלי חשש. לצערנו, האדם ניצל זאת כדי לצוד אותה והביא להכחדתה המוחלטת תוך פחות מ-27 שנים.

הציידים שהגיעו לאי ברינג כדי ללכוד את כלבי הים, בשביל פרוותם, החליטו לצוד על הדרך גם את פרות הים לשם מאכל. ידידותיות פרות הים וטוב ליבן, שיחקו לרעתן בזמן שניצודו- כשאחת מהם הייתה נלכדת היא בדרך כלל הייתה משמיעה קולות זעקה. וכשחברותיה היו שומעות כי היא במצוקה הן מיד חשו לעזרתה ובכך גזרו מיתה גם על עצמן. משום ראייתן המוגבלת הן לא יכלו לדעת כי הציידים עימן שיחקו קודם לכן הם אלה שהורגים כעת את שאר חברות הקבוצה.

עשרות מיליוני שנים חיה פרת הים באין מפריע ופחות משלושה עשורים לקח לאדם להשמיד אותה לחלוטין. מה קצר היה הטווח בה הספקנו ליהנות מאותה חיה ידידותית ומופלאה, ומה רבה האכזריות והברוטאליות בה קטלנו אותה. היא הבליחה לתודעתנו לזמן מזערי, כך שרבים הם האנשים שלא שמעו על החיה הזאת מעולם. זיכרונה נמחק ממש כמו קיומה. רק פעם בהרבה מאד זמן, כשהולכים לצלול או לומדים ביולוגיה ימית, יוצא למישהו להיזכר באותה חיה מסתורית, בפרת הים של שטלר.

  • בעלי חיים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully