פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הוכפל עונשו של השוטר שהרג חשוד בגניבת רכב

      ביהמ"ש המחוזי בפ"ת גזר לפני כשנה 15 חודשי מאסר על השוטר שחר מזרחי, שהורשע בהריגת ערבי, החשוד בגניבת רכב. המדינה ערערה על קלות העונש ובעקבות כך גזר ביהמ"ש העליון על השוטר 30 חודשי מאסר

      בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) את הערעור שהגישה המדינה על העונש שנגזר על השוטר שחר מזרחי, שהורשע בהריגת חשוד שפרץ לרכב בזמן פעילות משטרתית. השופטים הכפילו את עונשו וגזרו עליו 30 חודשי מאסר.

      מזרחי, בן ה-30, הורשע בהריגת חשוד שפרץ לרכב בזמן פעילות משטרתית יזומה בפרדס חנה בה השתתף ביולי 2006. השוטרים הבחינו במחמוד גנאים, תושב בקא אל גרביה, שניסה לפרוץ לרכב. גנאים החל לנסוע ומזרחי ירה בו בראשו מטווח קצר לאחר שניפץ את שמשת החלון.

      השופט פינקלשטיין קבע במשפט כי לא נשקפה למזרחי סכנת חיים ושהוא הפר את נהלי המשטרה. עם זאת ציין השופט כי הירי בוצע במהלך פעילות משטרתית ראויה ושהוא ראוי לשבח על משימתו. לאחר מכן החליט השופט לשלוח את מזרחי ל-15 חודשי מאסר.

      בערעור שהוגש בידי מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות אפרת ברזילי נטען שהעונש שהוטל על מזרחי מעביר "מסר שגוי לציבור העוסקים במלאכת אכיפת החוק", וכי המקרה של מזרחי "מהווה מסד מתאים להתוויית מדיניות עונשית הולמת במקרים בהם נדרש שוטר לקבל החלטות בזמן אמת ולעשות שימוש מרוסן בכוחו". מנגד, מזרחי ערער על עצם הרשעתו, וטען כי ירה במנוח כי חש סכנה לחייו וחש שגנאים מתכוון לדרוס אותו.

      "לשקף את ערך קדושת חיי האדם"

      "מוכנים אנו להניח לטובתו של המערער, כפי שגם הניח בית המשפט המחוזי, כי נוכח מצבו הפיזי והמתח הנפשי בו היה מצוי בעת ביצוע הירי, העימות בינו לבין המנוח, ובמיוחד נוכח המגע הפיזי שנוצר, כפי הנראה, בין המערער לבין רכבו של המנוח, חש המערער בסכנה מסוימת מצדו של המנוח", כתבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בפסק הדין. אולם, היא הוסיפה כי "עם זאת, איננו רואים לקבל את הטענה כי המערער שהיה שוטר מוכשר ומצטיין, חש בסכנה מוחשית לחייו או לגופו מצידו של המנוח, שביקש בבירור להימלט ממקום האירוע".

      ביניש הבהירה כי מקובלת עליה גם ההנחה שקיבל בית המשפט המחוזי, לפיה מזרחי ירה בגנאים כדי למנוע את הימלטותו ולא מתוך תחושה של סכנה של ממש לחייו או לשלמות גופו, אולם אין בכך כדי לזכותו. "נראה כי המערער פעל מתוך מסירות ודבקות במשימה, אולם ערכים ראויים אלה הביאו במקרה שלפנינו לתוצאה הרת אסון", כתבה בפסק הדין.

      היא הוסיפה שמדובר במקרה סבוך שבו מתנגשים ערכים של גמול וההרתעה והצורך לכבד קדושת חיי אדם, אל מול השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של מזרחי והרקע למעשה. "יש לזכור כי המערער הורשע בעבירת הריגה ועל כן על העונש שהוטל עליו לשקף את ערך קדושת חיי האדם במשפטנו. על העונש להלום את חומרת מעשהו של המערער שבירי בלתי מוצדק גרם למותו של אדם, וזאת אף אם אותו אדם היה עבריין, שאינו מעורר אהדה יתרה. אנו רואים אף חשיבות רבה להבהיר, כי גם שוטרים העוסקים במלאכת אכיפת החוק, הנאלצים להתמודד עם מצבים קשים, כפופים להוראות החוק. על כן בבואם לאכוף את החוק עליהם לעשות כן תוך שימוש באמצעים שהחוק מעניק להם", כתבה. "בית המשפט המחוזי שגה בכך שנתן משקל יתר לשיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של המערער ולא נתן משקל מספיק לשיקולים הנוגעים לערך חיי האדם שנגדעו על ידי המערער, ואף לא לשיקולי ההרתעה הרחבים יותר". לכן החליטו השופטים להחמיר בעונשו.

      אביגיל שררה, מנכ"לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים, אמרה בתגובה: "זו החלטה אומללה. חבל שמחמירים עם שחר על דבקותו במשימה. זהו גזר דין לכלל השוטרים, שיחשבו פעמיים לפני כל פעולה. החלטה כזו תלמד את השוטרים להקטין ראש ולוותר על ביצוע הפעילות בצורה הטובה ביותר. לאן היה על מזרחי להגיע? למצבו של שלומי אסולין שנדקר על ידי עבריין ושוכב כצמח כבר שלוש שנים? מזרחי הוא שוטר מצטיין ומסור, שתוך סיכון חייו נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית. מדובר כאן על זכותם של השוטרים להגנה עצמית בעת מילוי תפקידם."