דליפת הנפט מבאר של חברת BP במפרץ מקסיקו, קשריה של חברת הנפט לשחרור המחבל הלובי מאסון לוקרבי, והמלחמה באפגניסטן - כל אלו צפויים להיות על סדר יומו של ראש ממשלת בריטניה החדש בביקורו שנפתח היום (שלישי) בוושינגטון. זהו הביקור הממלכתי הראשון בארצות הברית של דייויד קמרון מאז נכנס לתפקידו.
קמרון והנשיא האמריקאי ברק אובמה כבר ערכו פגישה ידידותית בכינוס ה-G20 בטורונטו בחודש שעבר, שם הם שתו בירה וערכו התערבויות לגבי גביע העולם בכדורגל. אך למרות החיוכים באותה פגישה, קמרון הודה ערב נסיעתו כי הוא "מפוכח וריאליסטי" לגבי הקשרים בין שתי המדינות, וכינה את בריטניה "השותף הזוטר" במערכת היחסים בין המדינות.
המחבל מלוקרבי עדיין בחיים
למרות שהצהיר כי לא יוכל להתפנות לכך, נאות קמרון להיפגש ולדון עם ארבעה סנאטורים מניו יורק ומניו ג'רזי לגבי שחרורו המוקדם של המחבל מלוקרבי. קמרון התנגד לשחרורו של עבדלבסט אל מגרחי, שנשפט למאסר עולם בשל חלקו בפיצוץ מטוס פאן אם מעל שמי סקוטלנד. 270 בני אדם, מתוכם 130 אמריקאים נהרגו בפיגוע.
חברת הנפט הבריטית BP מואשמת בכך שהשפיעה על ממשלתה הקודמת של בריטניה לאשר עסקת חילופי אסירים עם לוב, שסללה את הדרך לשחרורו של אל-מגרחי. זאת, כך נטען, על מנת שלא לסכן רישיונות קידוח בחזקתה בשטח לובי. קמרון מעוניין למנוע מהנושא להאפיל על הביקור החשוב. אתמול נמסר מהבית הלבן כי הנושא לא יידון במהלך הפגישה בין שני המנהיגים.
BP ואפגניסטן
מה שכן יהיה על האג'נדה הוא חוסר יכולתה של BP לעצור את דליפת הנפט במפרץ מקסיקו. הדליפה נמשכת כבר כמעט שלושה חודשים וגרמה לאסון האקולוגי החמור ביותר בתולדות ארצות הברית.
אתמול המעיט דובר הבית הלבן רוברט גיבס באפשרות כי האחריות של BP באסון תגרום למתח בין שני המנהיגים. "הנשיא בהחלט מצפה מ-BP לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלה לשלם פיצויים והקנסות שיינתנו כתוצאה מהאסון, ואני חושב שזה גם מה שראש הממשלה אמר", אמר גיבס.
הנושא העיקרי השני בו ידונו המנהיגים הוא המלחמה בטרור העולמי. נושא שהיה בבסיס מערכת היחסים "המיוחדת" בין טוני בלייר לג'ורג' בוש שהורישו למחליפיהם את המלחמה באפגניסטן. קמרון ואובמה הביעו נכונות לסיים את הלחימה במהרה מבלי לסכן את ביטחון מדינותיהם.
מזכירת המדינה האמריקאית הילרי קלינטון חזרה היום על כוונת ארצות הברית להתחיל בנסיגת חיילי ארה"ב עד יולי 2011. זאת במסגרת לוח הזמנים להעברת סמכויות הביטחון המלאות לכוחות הביטחון האפגנים עד סוף שנת 2014. ראש הממשלה הבריטי כבר אמר בעבר כי מרבית 10,000 החיילים הבריטים באפגניסטן צריכים לחזור הביתה בתוך חמש שנים.