פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום שאחרי מובארק

      השמועות על בריאותו הרופפת של הנשיא המצרי בן ה-82 מעלות את השאלות: מי יחליף אותו ומה יהא על גורל הסכם השלום עם ישראל?

      ההכחשות שיוצאות מקהיר באשר לדיווחים על אודות ההידרדרות במצבו הבריאותי של הנשיא חוסני מובארק לא עוזרות, ובעולם עוסקים באפשרות שבקרוב מובארק כבר לא יהיה הנשיא. לדיווחים על טיפולים חשאיים בחו"ל והשמועה על מחלת הסרטן מצטרף הבוקר דיווח בעיתון האמריקאי "וושינגטון טיימס", לפיו סוכנויות המודיעין באירופה מעריכות שמובארק בן ה-82 חלה בסרטן סופני, ושלא נותר לו זמן רב לחיות.

      בין אם הוא חולה ובין אם לאו, רוב ההערכות גם כיום הן, שמובארק לא יתמודד בבחירות לנשיאות מצרים שצפויות להתקיים עוד כשנה, בנובמבר 2011. מובארק התכונן היטב לרגע הזה בשנים האחרונות, ועסק בהכשרת הקרקע לעליית בנו גמאל לשלטון. בין היתר הכניס מובארק שינויים בחוקה המצרית, שנועדו למנוע מגורמים עצמאיים כמו יו"ר הסוכנות לאנרגיה אטומית לשעבר, מוחמד בראדעי, להתמודד בבחירות. כבר כמעט 30 שנה שמצרים נשלטת ביד רמה על ידי מובארק. השאלה היא, כיצד היא תיראה ביום שאחרי.

      שינוי, לא זעזוע

      "אני לא צופה שיקרה שינוי גדול במצרים ביום שאחרי מובארק", מעריך פרופ' אלי פודה מהחוג ללימודי האיסלם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. "אם נבחן את שמות המועמדים, שעולים כמי שיכולים להחליף את מובארק, ניווכח כי מדובר באנשי האליטה השלטת: גמאל מובארק, עומאר סלימאן, מוחמד חוסיין טנטאווי וכו'. האנשים האלה מאד מודעים לאינטרסים של מצרים, ולכן אני לא חושב שהמדיניות של מצרים תשתנה בעקבות בחירתו של אדם כזה או אחר מבין המועמדים הללו".

      יבוטל הסכם השלום?

      את הציבור הישראלי מעסיקה השאלה 'מה יעלה בגורלו של הסכם השלום בין ישראל למצרים?' מבט על כל גלריית המועמדים מבטיח, שהשגרירות המצרית ברחוב בזל בתל אביב תמשיך לפעול. "הסיכוי שהשלום עם ישראל ייפגע כתוצאה מהחלפת שלטונו של מובארק הוא קרוב לאפסי", פוסק פרופ' פודה. "מי שיחליף את מובארק יבצע שינויים בכלכלה ובחברה אך קשה להאמין שיקרה משהו להסכם השלום משום שמדובר באותה גווארדיה ששולטת היום במצרים. קשה להאמין שמחליפו של מובארק יסכן את ההשקעות המערביות במצרים בשביל לבטל את השלום".

      שגריר ישראל בקהיר לשעבר, צבי מזאל, מסכים עם ההערכה ומסביר שלמצרים אין אינטרס לנתק את היחסים עם ישראל. "אמנם אינני יודע מהן עמדותיו של גמאל מובארק בנושא הסכם השלום עם ישראל, אך אין ספק שאם הוא גדל בבית אביו, הוא התחנך על ברכי השלום הזה וירצה לשמור על היחסים עם ישראל. מצרים היא לא לוב או סוריה. היא מדינה פרו-מערבית. היא מקבלת סכומי-עתק מארצות הברית מאז הסכם השלום, הגבול בינינו שקט ויש לנו אפילו אינטרסים משותפים כגון המאבק בחמאס ברצועת עזה".

      - האם אין חשש שסיום שלטון מובארק, שנמשך כבר 29 שנים, יזעזע את מצרים?

      "העברת השלטון לא תבוא במפתיע", מסביר פרופ' פודה. "מצרים היא מדינה יציבה וקרו בה שני אירועים גדולים שטלטלו את המדינה: מהפכת הקצינים בשנת 1952 ורצח סאדאת ב-1981. אם לאחר מקרה קיצוני כמו רצח סאדאת התחולל תהליך מסודר של העברת השלטון לסגן הנשיא, אני נוטה להניח שבמצב הנוכחי, שיהיה פחות מסעיר ומהפכני, המעבר יהיה חלק יותר.

      "זה לא אומר שלא יהיו מבוכה ובלבול. אבל בהנחה שמובארק יעלם בצורה טבעית, שלא כמו סאדאת שנרצח, ובהנחה שגמאל מובארק יחליף אותו בתפקיד, הרי שמדובר בתהליך הכשרה שנמשך כבר חמש-שש שנים. גמאל נוסע לארה"ב, יוצר קשרים, נפגש עם בכירי ממשל, מקבל עוד ועוד תפקידים, מתבטא יותר ויותר ".

      בפני הנשיא הבא יעמדו אתגרים לא פשוטים, מלבד ענייני דיפלומטיה, ובראשם המצב הכלכלי. המחלה של מצרים היא עוני, קובע מאזל, "40 אחוז מהאזרחים מרוויחים פחות משני דולר ליום. הנשיא הבא ייאלץ לקדם רפורמות כלכליות וחברתיות שיפתרו את הנושא הזה. זה יחייב אותו להביא משקיעים ולקדם תכניות רבות". במישור המדיני, יאלץ הנשיא הבא לטפל במתיחות המדינית שפרצה בין מצרים לבין מספר מדינות באפריקה על רקע חלוקת מי הנילוס וכן בין מצרים לסודן על רקע הסיוע שמעניקה מצרים לדרום סודן. "הבעיות הן רבות ועליו יהיה לפתור את כולן", מסכם מזאל.

      - האם קיים סיכוי שגורמים במצרים ינסו לנצל את חילופי השלטון כדי לבצע הפיכה?

      "הן הפיכה צבאית והן הפיכה של גורמים איסלמים נראות אפשרויות קלושות מאד", אומר פרופ' פודה. "הצבא כיום מצטייר כמשענת יציבה של המשטר ובכל הנוגע למהפכה איסלמית, הכל תלוי במידת הכוח של האחים המוסלמים. זהו נתון שאנחנו לא ממש יודעים אותו. יש להם 88 חברי פרלמנט מתוך 454, הנתון הגבוה ביותר שהיה להם אי פעם. מצד שני, בשנה האחרונה התחוללו שינויים גדולים בארגון כשהמנהיג פרש ובא אחד אחר, שהוא פחות בעד מעורבות פוליטית אלא בעד מעורבות עממית.

      "בכל מקרה, הם נגד אלימות", מזכיר פרופ' פודה. "כל ארגוני האיסלם, כולל הארגונים הקיצוניים, חתמו על הסכמים עם המשטר ונסוגו מהדרך האלימה. הדרך היחידה שפתוחה ביניהם היא דרך עבודה קשה מלמטה. ובמדינה אוטוריטרית כמו מצרים, אני מתקשה לראות כיצד הם מצליחים להשתלט על המדינה".

      זהות המחליף לא ברורה

      הגם שהוא מאמין שגמאל יתפוס את מושכות השלטון לאחר שאביו יפרוש מתפקיד הנשיא, מזכיר מזאל מועמד נוסף, ראש המודיעין עומאר סלימאן, שיש לשים אליו לב. "האדם המוכר ביותר והאהוד ביותר הוא סלימאן. במשך שנים ארוכות הוא נחשב לאיש סודו של מובארק, הוא אדם נעים-הליכות ואיש שלום. אני יכול להעריך שבמידה ומובארק רואה שיש התנגדות עזה לבנו והוא מחליט להימנע מעימות אלים, ייתכן ויעמיד את סלימאן כמועמד לנשיא".

      פרופ' פודה מהמר אף הוא על גמאל מובארק, בנו השני של נשיא מצרים, כמועמד הבולט להחליף את אביו. "לפני כמה שנים נטיתי לחשוב שמצרים לא בנויה לירושה במשטר נשיאותי. זה נשמע לי אז מופרך ובלתי דמוקרטי. יחד עם זאת, בשנים האחרונות קרו כמה דברים ששינו את התמונה. הם הכניסו שינויים מאד חשובים לחוקה שהגדירו בצורה ברורה מי יכול להתמודד לנשיאות ויצרו למעשה תשתית חוקתית, שתאפשר את בחירתו של גמאל. אביו נתן לו גם תפקידים שיצרו לו דימוי של מי שיכול לעשות את זה. כלומר, נוצרה לו תדמית של מועמד ראוי בפני עצמו ללא קשר לעובדה שהוא הבן של חוסני מובארק. תהיה ללא ספק ביקורת על כך בטענה שמדובר בהליך לא דמוקרטי, אבל אני חושב שרוב הציבור גם מייחל ליציבות ולהמשכיות ובמובן הזה גמאל בהחלט משדר את זה".

      לפניות לכתבנו לענייני ערבים - nir_yah@walla.com