אף פעם לא חם לו, תמיד "נעים" לו. עליו השמש לא קופחת, היא רק "מחממת". זיעה? שטויות, יש מזגן, או מינימום מקלחת קרה. תוכלו למצוא אותו במצב מאוזן בים בכל הזדמנות. קופסה עם אבטיח חתוך, בירה קרה ומגבת. אוהב קיץ, קווים לדמותו.
יש לא מעט כאלה סביבנו שחוזרים לחיים בתחילת מארס, מתעוררים משנת החורף שלהם ומתכוננים לעוד עונת קיץ לוהטת. כל שנה, עם נחיתת העונה החמה נחלקת אוכלוסיית ישראל לשניים: אוהבי קיץ, ראו פסקה ראשונה, ושונאיו, אלה שסופרים את הימים עד החורף ומקללים כל רגע עד אז.
עכשיו, כשנגמר המונדיאל, הקיץ הוא גם אחד מנושאי השיחה החמים, תרתי משמע, שמקיפים אותנו. אשכרה, כמעט כל שיחת מסדרון נפתחת במילים: "שיואו, איזה חום, לא ייאמן". מצחיק שבכל פעם אנחנו מופתעים מחדש, מנענעים בראשנו ולא מאמינים שטמפרטורות כאלה קיימות, ומצופה מאיתנו לחיות עימן. בימים כאלה עולה התהייה מה מזג האוויר באוגנדה. האם הוא יותר נעים שם, והאם עוד לא מאוחר מדי להתחרט?
סף הרתיחה
אמצע יולי והטמפרטורות בשיאן, והלחות לא נותנת מנוח. יצאת מהמקלחת? אם לא הפעלת מזגן או מאוורר מבעוד מועד, קפוץ פנימה שוב. נראה כאילו מישהו בא והעלה באחת את סף הרתיחה למקסימום, וזו רק ההתחלה, חברים. כפי שקבע ברי סחרוף, "העיר, עיר של קיץ. בתל אביב אין סתיו". לא רק בתל אביב ברי, בכל ישראל. אבל תל אביב, העיר הכי מהבילה בארץ, הופכת בקיץ למטבחו של השטן, ולא אתפלא אם אפשר יהיה בקרוב לטגן חביתיות בדיזנגוף פינת קינג ג'ורג'. השמש הקופחת מעוותת את אופק הרחובות, ותחת מתקפת הזיות החום זמזום המזגנים מכל עבר נשמע כמו מתקפת דבורים רצחניות. כל זה לא מפריע לאחוז לא מבוטל מתושבי אירופה לשטוף כל קיץ את הרחובות והחופים בהמוניהם בזמן חג העלייה לרגל המודרני שלהם, שמטרתו לספוג קצת שמש לבנטינית. תושבי הקבע שנתקעו כאן, לטוב ולרע, מסתכלים עליהם בקנאה: עוד שבוע, שבועיים, חודש, יתעופפו האורחים בחזרה לקרירות התרבותית של אירופה ואנחנו נישאר כאן, עם 70 אחוזי לחות, עצבים ומכות שמש.
יטענו אוהבי החורף שאין באמת חורף אמיתי בישראל. העונה הקרה היא בעצם סתיו מתמשך, שמאפשר הפוגה מהחום הרצחני ששולט פה דה פקטו רוב השנה. מבחינתי, כמי שרק לאחרונה הצטרפה למאה ה?20 ורכשה לעצמה מזגן, הקיץ הוא העונה המושלמת. כמובן שעכשיו היא עוד יותר מושלמת (מזגן בהחלט משדרג את החיים), אבל גם לפניו, הקיץ תמיד היה אהבה גדולה, משהו לחכות לו אחרי חורף אפור וסגרירי, כמה חודשים של כיף נטול דאגות.
בקיץ העיר מתעוררת לחיים, הימים מתארכים ואפשר לתפוס שקיעות מרהיבות בים, גם באמצע השבוע אחרי יום עבודה. אז נכון, רוב האנשים שהולכים ברחוב בשעות הבוקר והצהריים נראים כמו זומבים המומים מוכי חום ומזוגגי מבט, אבל היי, עונת הקיץ מביאה איתה הרגשת חופש נפלאה. אם סיימתם את התיכון, והחופש הגדול הוא כבר לא מנת חלקכם - הקיץ שווה כל טיפת זיעה, או לפחות את חשבון החשמל שקיבלתם החודש.