זיכויו של צחי הנגבי מרוב הסעיפים שבהם הואשם אינו אישור לצדקתם של מינויים פוליטיים במערכת השלטון בישראל.
הוראת היועץ המשפטי למניעת מינויים ניתנה כבר ב?2006 והיא היתה ברורה, בהירה ולא ניתנת לפרשנות.
בהיותו שר, צחי הנגבי לא מינה בעצמו. אבל בעצם שליחתו את קורות החיים של המועמדים לממונים על ההחלטה הוא הביע עמדה. עם זאת, יש לציין כי כשמועמדיו נפסלו - לא עירער ולא הרעיש עולמות. חטאו העיקרי היה בניסיונו הילדותי משהו להתפאר בריבוי מינויים פוליטיים כדי לזכות בתשואה פוליטית בפריימריז של הליכוד.
המינויים הפוליטיים הם בעיה בכל מדינה, בכל משטר. בארה"ב הם תופעה נפוצה ובעקבות בחירות מוחלפים עובדים ברוב שכבות המינהל. בבריטניה יש את שיטת ה?Civil Service, שמפרידה בין מינויים פוליטיים לממשלתיים.
בישראל, מבחינה משפטית, לא קל להפוך את עניין המינויים הפוליטיים לכתב אישום (לפחות כל אלו שנעשו לפני 2006, וכדי לעשות זאת צריך להוכיח כוונה פלילית או בלשון אחרת - מתן שוחד).
על הנגבי להשתחרר מדימוי "השובב"
איני חבר של הנגבי ושנותינו בפוליטיקה לא הפגישו בינינו בשיתוף פעולה כלשהו, אבל אני סבור שפסק הדין הוא מידתי וסביר. הנגבי שילם תשלום פוליטי כבד במשך כל השנים שבהן הורחק מעמדות השפעה. לא היה זה בשל אישום שעליו הורשעו אישי ציבור בחו"ל או בארץ, אלא בשל אישום שהדעות עליו חלוקות מראש.
הפרקליטות ביקשה לעצור את הלגיטימיות של המינויים הפוליטיים ולקבוע תקדים מרתיע. את זאת היא עשתה, ואני סבור שהיא תרמה להאטת המירוץ למינויים פוליטיים. מ?2006 הפך האיסור על מינויים פוליטיים לגורף, בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. בכל הנוגע לעבירה של עדות שקר והעונש שיחול עליה, זו כבר סוגיה אחרת שאיני מחווה את דעתי עליה כי זו שאלה משפטית שחורגת מנושא המינויים הפוליטיים ב?2002.
הנגבי הוא אדם בוגר, שקול ומגובש. עליו להשתחרר סופית מכבלי "השובב", הפוליטיקאי המשימתי, שפועל למען המטרה "בכל מחיר", ולעבור לעולם של עבודה פוליטית ומדינית מיושבת תוך כדי הפקת לקחים גם מהמשפט ותוצאותיו. בהחלט ייתכן שהוא יתעשת והקריירה שלו תנסוק בלי שתופרע, כפי שאירע לו בעבר.
אשר לפוליטיקאים ואישי ציבור אשר אמורים ללמוד מפסק הדין, יש לומר כי פסק הדין האישי של הנגבי בוודאי הסב לו קורת רוח לאור הציפיות, אבל העולם הפוליטי צריך להפנים שלפתח חטאת רובץ. מינוי פעילים פוליטיים בלתי ראויים לעמדות ממשלתיות זו עבירה שמחייבת עונש, ויכול לחול עליה קלון משפטי וציבורי.