הנגבי הוא פוליטיקאי. לא עבריין

עוד הר, עוד עכבר. שוב פעם צחי הנגבי. אחרי ארבע שנים ארוכות, מצליח הנגבי לצלוח בשלום את כתב האישום היומרני שהגישה נגדו הפרקליטות באשמת מינויים פוליטיים בעת שכיהן כשר לאיכות הסביבה. למרות שהורשע בעבירה של עדות שקר, בית המשפט מנקה את הנגבי מעבירות שוחד הבחירות והמרמה בהן הואשם, ומעמיד סימן שאלה נוסף מול דרך ואיכות קבלת ההחלטות של התביעה הכללית.

הגיע הזמן שפרקליטות המדינה תתחיל להסביר מדוע הם ממהרים להאשים אך מתקשים להרשיע אנשי ציבור. השרים לשעבר הירשנזון ובניזרי יושבים בכלא, אבל הם פעלו למען בצע כסף, לא כחלק מגועל הנפש הפוליטי. אולי זאת הקלות והחדווה להעמיד פוליטיקאים על דוכן הנאשמים, אולי זו הרמה המקצועית של התובעים שפעם אחר פעם כושלים מול סוללות עורכי הדין של הנאשמים, עתירי הקשרים והממון.

העובדה שהשופטים נחלקו בדעותיהם בהכרעת הדין של הנגבי תביא את הפרקליטות ככל הנראה לערער על הזיכוי בעבירות של הפרת אמונים, אולי לפחות עד ההחלטה אם בעבירת עדות השקר שבה הורשע יש קלון. יחליט בית המשפט מה שיחליט, השורה התחתונה מהדיון היום בבית המשפט היא, שברמה הציבורית הנגבי יוצא נקי. היידה מרכז הליכוד.

כשבע שנים עבור מאז שהתחילה הפרשה, כארבע שנים מאז שהתחיל המשפט, ומי בכלל זוכר ולמי בכלל אכפת, מה היה המחיר האישי והפוליטי ששילם הנגבי, על החלטת הפרקליטות להפוך אותו לסמל המלחמה במינויים פוליטיים. השופט אריה רומנוב כתב בהכרעת הדין, שמעשיו של הנגבי אכן מהווים עבירה של הפרת אמונים, אולם כיון שכל השרים עשו זאת, אין מקום להרשיע דווקא אותו. האמירה הזו היא התשובה הנחרצת לדיון הבלתי נגמר בשאלה, האם חוק יכול להחליף נורמות שלטוניות. במילים פשוטות, הנגבי עשה את מה שכולם עשו. זה אולי לא בסדר וראוי לגנאי, אבל לא על זה מעמידים בן דם לדין והורסים לו את הקריירה הפוליטית. יש לכם בעיה עם תרבות השלטון? לא כך פותרים אותה.

צחי הנגבי הוא פוליטיקאי שנהנה ללכת על הגבול. בשנים האחרונות, אולי כחלק ממהלך תקשורתי-אסטרטגי, הוא עמל קשות על שינוי דימויו הציבורי. כשם שפטרונו אריאל שרון הפך להיות הסבא של כולם, הנגבי מיצב את עצמו כמבוגר האחראי בכנסת. אבל גם בפרשת המינויים וגם פסק הדין של עמותת אור ירוק הוכיחו, שהוא יודע היטב לערבב קומבינה כשצריך. את פרס אביר איכות השלטון הנגבי כנראה לא יקבל בשנים הקרובות, אבל לא לזה פוליטיקאים צריכים לשאוף ממילא. פוליטיקה היא עסק מלוכלך, לפעמים מלוכלך מאוד. אבל כמו שבית המשפט הבהיר היום, לא כל לכלוך הוא גם עבירה על החוק.