לעיריית ת"א נמאס מהבתים הישנים שלכם

עיריית תל אביב דואגת לשפר את החזית החיצונית של הבניינים וחצרותיהם ברחבי העיר. היום (שני) אישרה העירייה חוק עזר המחייב בעלי דירות בבניינים לשפץ את נכסיהם. החוק יחייב כל בעל נכס לשפץ את חזית הבית, כאשר בניינים משותפים יחוייבו בשיפוץ החזית כל 15 שנה. בעלי בתים שיסרבו, ייתבעו על ידי העירייה, לאחר שזו תבצע את השיפוץ בעצמה.

חוק עזר דומה אושר לפני כשלוש שנים והוא מרחיב במידה ניכרת את הסמכות של עיריית תל אביב לאכוף שיפוצים של מבנים בתחומה. אי אישור חוק העזר במשרד הפנים חייב את העירייה לשוב ולבצע בו תיקונים. "החוק חשוב מאוד ושומר על מראה העיר לא רק בהיבט המרחב הציבורי אלא מפלס הבניינים", מסבירה סגנית ראש העיר, מיטל להבי. "חוק העזר בא לתקן חוק עזר קודם שדרישות השיפוץ בו היו קשות יותר וחלו בין היתר גם על שוכר דירה. בחוק הזה מוקמת ועדה מיוחדת והיא שוקלת מתי יבוצע השיפוץ. במקביל הוא מעניק סיוע כספי לבעלי בתים שנדרשים לשפץ את חזיתות נכסיהם".

עבודות השיפוץ כוללות בין היתר עבודות צביעה, טיוח, סתימה, עיבוי חיפוי ושינוי מקום צנרת חיצונית, תיקון או החלפת ריצוף, גינון, גדרות והקמת מסתורי אשפה. כמו כן, כלולות בחוק גם עבודות להגנה מפני חלודה, סדיקה רטיבות או מים, הסרת מזגן, מיתקן קירור או הסקה, שיפור והוספת אדני חלון, שמשות דלתות, מצללות, הסרת תורני אנטנות, קולטים, הסדרה של תעלות מתקני גז, כבלים וכבלי חשמל.

על דרישות השיפוץ יהיה אחראי מהנדס העיר או מי מטעמו שבכל דרישת שיפוץ יפרט את מהות העבודות. דרישת שיפוץ תיעשה כל 15 שנה אלא אם מצב הבית מחייב אחרת. במידה שלא יתבצע השיפוץ, תישלח התראה בכתב לבעלי הבתים שעליהם לבצע את השיפוץ תוך 15 יום ממועד מסירת ההתראה. במצב של אי קיום הדרישה, תבצע העירייה את העבודה ותחייב את בעלי הבתים בעלות השיפוץ. בעלי בתים שסוברים כי ביתם אינו טעון שיפוץ, יפנו לוועדה הממונה על כך ויגישו השגה.

הערכות הן כי עלות שיפוץ בניין סטנדרטי בן 4 קומות נאמדת בעשרות אלפי שקלים - הוצאה של אלפי שקלים לכל דירה. בשנים האחרונות בוצעו שיפוצי בתים באמצעות חברת עזרה וביצרון על בסיס וולונטרי ברחוב אבן גבירול ובאזורים אחרים בעיר. בעניין הקפאת שיפוץ בניין עיריית תל אביב אומרת להבי כי "על עיריית תל אביב לשמש דוגמא לציבור. בבואנו לדרוש את יישום החוק עלינו לבדוק את חזיתות נכסי העירייה".

עו"ד חנן אפרים, המתמחה בנדל"ן ושותף במשרד אפרים קטן וינשטיין, טוען כי הרעיון שמאחורי החוק העירוני החדש הוא חיובי, אך קשה לראות כיצד העירייה תוכל ליישמו. "מבחינה חוקתית החוק הזה אינו טריוויאלי מכיוון שקיים צורך לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי והזכות לקניין של בעלי הדירות. פיתרון חלופי אפשר למצוא בערים שכנות אשר הגדילו את זכויות הבנייה מכוח תמ"א 38 ועל ידי כך הכניסו בניינים נוספים למסגרת הכדאיות של ביצוע פרויקטים במסגרת התמ"א אשר כוללים ממילא חידוש חזיתות".

לפני כשבועיים הקימה עיריית תל אביב ועדה מיוחדת שתבחן את תוכנית המתאר 38 לחיזוק מבנים והתחדשות עירונית, זאת בעקבות פנייה של סגן ראש העיר ומ"מ הוועדה המקומית פאר ויסנר. בעוד שמהנדס עיריית תל אביב דוגל בפרויקטים של פינוי בינוי מציע ויסנר, בטיוטה שהגיש לוועדה, לעודד קבלנים בין היתר באמצעות יצירת תמריצים חדשים.