פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אנשי העדה האתיופית: "אחינו בסכנת חיים"

      אנשי העדה האתיופית זועמים על "גרירת הרגליים" של הממשלה בנוגע להחלטה על הבאתם של בני עדת הפלשמורה לישראל. "אחינו ממשיכים להיות רק מספר ברשימה ארוכה"

      "די, נמאס לנו, 8,000 מאחינו גוועים ברעב ונמצאים בסכנת חיים תמידית, לא נוכל עוד לחכות והגיע הזמן לצאת למאבק", כך אומר מנכ"ל הפורום לארגונים יוצאי אתיופיה, ד"ר אברהם נגוסה בעקבות דיון שנערך אתמול (ראשון) בוועדת שרים לחקיקה ואשר עסק במעמד בני הפלשמורה והבאתם ארצה.

      לאקג' אקלו בת ה-19 מחולון לא ראתה כבר שש שנים את אחותה, דאשס, אשר נותרה יחד עם בעלה ושני ילדיהם בגונדר שבאתיופיה. "נפרדנו אחת מהשנייה וזה היה ברור לי שלא ייקח הרבה זמן עד שאני אראה אותה שוב", מספרת לאקג' אשר הגיעה ארצה יחד עם הוריה, אחיה ואחות נוספת שמתה לפני כשנה וחצי משורה של סיבוכים רפואיים.

      למרות הקושי הכלכלי אליו נקלעה המשפחה, שולחת לאקג' סכום של 400 שקלים לאחותה כל חודש רק "בשביל שאני ארגיש טוב יותר עם עצמי". לדבריה, עשרות הבקשות שהוגשו למשרד הפנים בעניין עלייתה של אחותה נדחו, וחוסר הבהירות בנושא רק הולך ומתגבר.

      "אמא שלי יהודיה"

      "רק לפני כמה חודשים סיפרה לנו אחותי שהבן שלה נחטף והוחזר רק לאחר מספר ימים. הרעב שם בלתי נסבל והיא ובעלה סובלים מאיומים על חייה", מספרת לאקג', "כאשר אומרים לי שהיא חלק מהפלשמורה אני יודעת שזה לא נכון הרי אם אמא שלי עלתה אז כנראה שידעו שהיא יהודיה".

      בקרב ארגוני העדה האתיופית סוערות הרוחות. לדבריהם, הממשלה "גוררת רגליים" ודוחה ללא הרף את ההחלטה על הבאתם של בני הפלשמורה לארץ. "ישנם יהודים המחכים להגיע לארץ באתיופיה, הם עומדים בקריטריון שקבעה הממשלה אבל משום מה הופסקה הבדיקה של המדינה ואחינו ממשיכים להיות רק מספר ברשימה ארוכה", אומרים בעדה.

      תחושות הבטן הקשות הקיימות בקרב העדה האתיופית באות לידי ביטוי, לדבריהם, גם בסקר אשר נערך בקרב מתפקדי הליכוד עבור הוועד הציבורי להעלאת שארית יהודי אתיופיה. מהסקר עולה כי 53% מהמתפקדים סבורים כי העיכובים הרבים העולים בהעלאת שארית עולי אתיופיה מושפעים משיקולים של גזענות. "אם קהילה דומה הייתה באמריקה, רוסיה או באירופה היו מעלים אותם מזמן ומקבלים אותם על שטיח אדום. אנחנו מרגישים שיש העדפה של אוכלוסיה אחת על פני אוכלוסיה אחרת", אומר ד"ר נגוסה.

      דוברת רשות האוכלוסין וההגירה, סבין חדד מסרה בתגובה כי "הרשות פועלת על פי קריטריונים שקבעה הממשלה בהחלטתה בשנת 2003. מי שעומד בהם אינו ממתין שנים כה ארוכות לקבלת תשובה ומי שאינו עומד בהם צריך להבין כי אנו מונחים על ידי הממשלה בסוגיה זו".