מיסי יוניברס

בימים שחונים אלה טוב לפגוש מישהי מהשכונה, ועוד יותר טוב לראות אותה נוחתת בגני התערוכה. מיסי אליוט היא לא רק אמנית ההיפ הופ הנמכרת ביותר בכל הזמנים, אלא אחת מאותם מעטים שאחראים לסאונד של ההיפ הופ והפופ ב?13 השנים האחרונות. ביום חמישי הקרוב נראה אותה לראשונה על אדמה ישראלית, מביאה את האנרגיות שהפכו אותה לכוכבת גדולה ולמושא חיקוי.

בימים אלה של גל אמנים מחרימים הופכת כל הופעה של אמן זר אצלנו למופע תמיכה מרהיב ולשחזור הקונגרס הציוני, מה שקצת מערפל את האוזניים כשבאים להופעה (או לכתוב עליה). לא צריך לתת להגעה של אליוט עכשיו את "הילת עצם ההגעה". ראשית, כי זה לא מעניין אותה. ושנית, כי זה מוריד מערך האירוע עצמו. היא אמנם מגיעה אלינו שנים ספורות אחרי השיא שלה, אבל מה זה שבע שנים לעומת העשורים שניצבים מאחורי אלביס קוסטלו או מטאליקה. ואם ההשוואה הזו נראית לכם מופרכת, אתם כנראה זקנים מדי.

הלו, מיסי, אני תופס אותך בטלפון בסיבוב ההופעות האירופי שלך, ואת כעת בשווייץ. איזה מין שואו את מביאה? זה רק את ודי.ג'יי או להקה שלמה? למה נוכל לצפות בתל אביב?

"ההופעה זה אני ודי.ג'יי והרקדנים שלי. זאת הופעה באנרגיות גבוהות עם המון ריקודים. אגב, מאוד יפה בשווייץ, והאוכל מצוין".

את מתרגשת להופיע לישראל?

"כן, אני מאוד מתרגשת. האמת היא שאם ההופעה לא היתה מתקיימת, התכוונתי להגיע השנה ממילא לישראל כתיירת, בחג ההודיה או בחג המולד, אז אני שמחה שההופעה הזאת יצאה לפועל ושתהיה לי הזדמנות להופיע מול קהל ישראלי. אני מאוד מאוד נרגשת".

נשמע חומרים חדשים שלך בהופעה בגני התערוכה?

"כן, אני מבצעת בהופעה שיר אחד מהאלבום החדש, קוראים לו 'Act a Fool'".

יצא לך לשמוע על חרם ההופעות של אמנים על ישראל? מה דעתך על זה?

"אני לא אדם פוליטי. אני לא נכנסת לעניינים האלה. אני ממש לא יודעת".

היו כמה אמנים שביטלו לאחרונה הופעות בישראל, כמעט ברגע האחרון, למשל הפיקסיז, אלביס קוסטלו וגיל סקוט הרון.

"אני לא יודעת מה הסיבות המדויקות לביטולים האלה, כך שלא יכולה להיות לי דעה על זה. אני אוהבת אותם כאמנים, אבל אני לא יודעת למה הם ביטלו".

פשוט מאוד: מסיבות פוליטיות.

"אתה יכול להסביר לי ביתר דיוק מה זה אומר?".

הם רצו להביע מחאה על המצב של התושבים הפלשתינים בעזה או על תקרית המשט הטורקי.

"לא יודעת (מצחקקת)... אני בכל אופן באה".

הופעל עלייך לחץ כלשהו שלא לבוא לישראל?

"לא, לא אמרו לי שום דבר כזה. אבל עכשיו אתה מפחיד אותי...".

חס וחלילה. לא לזה התכוונתי.

"לא יודעת (צוחקת)... אני לא שמעתי על שום דבר כזה ועכשיו אני מתחילה לדאוג...".

מאז אלבום הבכורה שלה מ?1997, "Supa Dupa Fly", ולצד שותפה הוותיק טימבאלנד, ביססה עצמה אליוט, 39, כראפרית החדשנית ביותר בתקופה שהתחננה לחדשנות, ולא פחות מכך - כמפיקת?על שעבדה עם ביונסה, מדונה, ויטני יוסטון, כריסטינה אגילרה, ג'סטין טימברלייק, ג'נט ג'קסון ועוד כוכבי פופ שרצו את חותמת האיכות שלה על השירים שלהם. תחשבו על הפעם הראשונה ששמעתם את הביט של שירה "Get Ur Freak On", ותבינו למה כל הכוכבים האלה רדפו אחריה ואחרי טימבאלנד עם לשון בחוץ ועם צ'ק פתוח.

"אנשים לא יודעים שהאהבה הראשונה שלי היא כתיבה והפקה לאחרים", מסבירה אליוט בראיון הטלפוני, "זה בעצם מה שעשיתי לפני שהפכתי לאמנית בעצמי. זה משהו שאני מאוד אוהבת לעשות. מכיוון שהופעתי בעצמי במשך כל כך הרבה שנים הרגשתי שהתחום הזה קצת נזנח, אז היה לי חשוב לחזור ולעשות את זה, ולנסות להכניס את האלבום שלי שם איפשהו".

עד היום הוציאה אליוט שישה אלבומי אולפן. עברו כבר חמש שנים מאז האחרון, "The Cookbook", שכמו קודמו אמנם רחוק ברמתו מהראשונים, אך הוא לא נטול להיטים או סאונדים מעניינים שמותחים את גבולות ההיפ הופ. לכן תמיד קיימת הציפייה לאלבום חדש שלה, שיראה מה עבר לה בראש מאז. לפני שנתיים קיבלנו טעימה מאלבומה החדש, "Block Party", שנדחה שוב ושוב, בדמותו של הסינגל הסקסי "Best, Best", אבל האלבום השלם טרם הגיע בעקבותיו.

עוד כמה זמן, באמת, נצטרך להמתין לאלבום החדש?

"לא עוד המון זמן. זה לקח תקופה ארוכה כי הייתי עסוקה בכתיבה ובהפקה לאמנים אחרים".

כלומר עדיין אין תאריך יציאה לאלבום?

"נכון לעכשיו עוד אין תאריך. אני כנראה אוציא סינגל מתישהו בחודשים הקרובים, אבל עדיין אין תאריך יציאה לאלבום השלם".

האלבומים שלך תמיד מאוד חדשניים. אפשר לצפות לפריצות דרך גם באלבום החדש?

"כמובן! אני וטימבאלנד עמוק בעניינים ועובדים על זה. אתה יודע שאני תמיד מנסה לעשות משהו חדש. תמיד, תמיד!".

עברו חמש שנים מאז "The Cookbook". את מרגישה שהחדש יהיה סוג של קאמבק? יש לחץ מיוחד בגלל שחלף כל כך הרבה זמן?

"לא ממש. אלמנט הלחץ תמיד קיים, בין שזה אלבום קאמבק או לא, כי בכל אלבום אתה מנסה להוציא משהו יותר טוב מהקודם. הרגשתי מידה מסוימת של לחץ לפני כל אלבום שהוצאתי, זה חלק מהעניין, אבל אני לא מרגישה הפעם לחץ מיוחד. אני מרגישה שאני נמצאת במקום טוב מבחינה אמנותית".

את מרגישה שבגלל שעבר הרבה זמן מאז האלבום הקודם יש קהל חדש וצעיר שאת צריכה ללכוד?

"המזל הגדול שלי הוא שאני כותבת ומפיקה לאמנים אחרים, והשירים האלה מגיעים לראש מצעדי הבילבורד. זה עוזר לי להיות בעניינים ולא כל כך מנותקת ממה שקורה, גם כשלא יוצאים אלבומים חדשים שלי".

משקל הגוף הכבד שאפיין אותה בשנים הראשונות של הקריירה הבהיר כבר ממבט ראשון שאליוט לא משחקת את משחק הפופ שחברותיה לוקחות בו חלק. היא לא תהיה יפה ותגדיל חזה, אלא תגיע לאוזניים עם חזון, מקוריות ונועזות. אחרי שהבהירה שהיא יכולה להיות גם יוצרת עצמאית שכותבת את חומריה בעצמה; גם אשת עסקים (היא בעלת הלייבל The Goldmind); גם דיוות מועדונים; גם טום?בוי מעושנת; וגם פמיניסטית שחורה (מושג שלרוב מכיל בתוכו סתירה) - היא הרשתה לעצמה גם להוריד כמה קילוגרמים. הרופא אמר לה.

לפני כמה שנים, כשרזית מאוד, הושמעה נגדך ביקורת כי נחשבת למישהי שמאמינה שאפשר להיות שמנה ויפה. כשרזית טענו שבגדת כביכול בחלק מהקהל שלך שסובל ממשקל עודף. הסיפור הזה עדיין רודף אותך?

"ממש לא. בזמנו הסברתי שהסיבה היחידה שרזיתי היתה בריאותית, כי יש לי לחץ דם גבוה, וזאת סיבה הגיונית. אנשים הבינו את זה וירדו מהעניין".

את חושבת שהמראה החדש שלך שינה במשהו את התדמית שלך?

"לא, אני אותה מיסי... (צוחקת)... אותה מיסי".

את לא חוששת לפעמים שפתחת דלת רחבה מדי לנשים בהיפ הופ, ושעכשיו יכול להיווצר איום על מעמדך?

"ממש לא. ברגע שהטבעת את חותמך, אף אחד לא יכול להוות איום עליך. מייקל ג'קסון מעולם לא היה איום על מעמדו של ג'יימס בראון כי ג'יימס בראון כבר הטביע את חותמו, מבין? ביונסה היא אמנית אדירה, אבל היא לעולם לא תהיה איום על מעמדה של טינה טרנר כי טינה כבר הטביעה את חותמה. בכל כמה שנים יפרצו אמנים חדשים ונהדרים, אבל הם בחיים לא יהיו איום על מי שבא לפניהם".

אילו אמנים את אוהבת בהיפ הופ של היום?

"אני אוהבת את דרייק, הוא מאוד יצירתי. אני כמובן אוהבת את קניה ווסט ואת ג'יי.זי, גם הם אמנים מאוד יצירתיים בקטע של היפ הופ. אלה די אותם אנשים שהיו שם תמיד".

מה עם אמניות?

"אני אוהבת את ניקי מינאז'. ואני כמובן אוהבת את כל האמניות מהניינטיז ומלפני זה, בחורות כמו ליל קים, פוקסי בראון ואיב. אני אוהבת את כל הבחורות בהיפ הופ".

את מקשיבה למוסיקה אחרת חוץ מלהיפ הופ?

"אני מקשיבה לכל מיני סוגי מוסיקה. אני אוהבת ג'אז וגם פופ מצעדים פשוט. אני מאוד אוהבת מוסיקת אייטיז. מוסיקת אייטיז זה הכי כיף".

בואי נדבר רגע על מצב ההיפ הופ. אם להתייחס לאמירה של נאז, האם ההיפ הופ מת?

"בחיים לא! בדיוק להפך. ההיפ הופ ממשיך לגדול. ברור שהוא משתנה, ונולדים סגנונות חדשים בתוכו, אבל לדעתי הוא רק ממשיך לגדול והוא בחיים לא ימות. המוסיקה משתנה, כמובן, אבל תמיד יהיה היפ הופ".

יש תפיסה שההיפ הופ איבד את הקשר שלו לרחוב ולמה שהוא ייצג בתחילת דרכו.

"אני לא ממש יודעת. אני מסוג האנשים שלא מקשיבים לרדיו ולא רואים קליפים בטלוויזיה. מאז שהתחלתי לעשות מוסיקה החלטתי להתנתק מהדברים האלה. זאת השיטה שלי כדי לא להיות מושפעת ממה שקורה מסביב ולהיות נאמנה לעצמי, אז קשה לי לענות על השאלה שלך. אני לא ממש יודעת מה מידת החיבור של ההיפ הופ לרחוב בימינו, ואם זה השתנה לעומת פעם".

יש אמנים עכשוויים מחוץ להיפ הופ שאת אוהבת?

"אני אוהבת את קייטי פרי ואת ליידי גאגא. ליידי גאגא שונה ומיוחדת. כשהיא הגיחה זה היה כמו משב רוח רענן".

כאשת עסקים, מה עמדתך לגבי תוכנות שיתוף הקבצים וההורדות הלא חוקיות באינטרנט?

"זה כמובן פוגע באמנים, אבל מצד שני גם יש בזה משהו טוב, כי כך אנשים יכולים לשמוע מוסיקה, ואם היא טובה הם יספרו לחבריהם. אם פעם אנשים לא קנו אלבום כי לא ידעו אם הוא טוב או לא, עכשיו יש להם אפשרות לדעת לפני שהם קונים. לאנשים יש היום הזדמנות לשמוע ולהפיץ את הבשורה. אז בסך הכל נראה לי שההורדות ושיתוף הקבצים פחות פוגעים במכירות בהשוואה לתקופה שכל העניין הזה התחיל. למשל, שירים דלפו מהאלבום של ג'יי.זי וזה לא כל כך פגע במכירות כמו שדבר כזה היה פוגע בעבר".

באיזו צורה שיתוף הקבצים משנה לדעתך את תעשיית המוסיקה?

"ההבדל העיקרי הוא שבחיים לא יהיה יותר אמן בסדר הגודל של מייקל ג'קסון. נראה לי שבעידן ההורדות לא יכולה להיווצר עוד תופעה כזאת".