אל נא תאמר ג'וק, אלא דז'וק!
מאיפה בכלל השם הזה ג'וק? המילה מגיעה מרוסיה שם קוראים לו "ז'וק", ביידיש הוא נקרא "דז'וק" ובעברית תקנית הוא "תיקן" - על שם הנקבה, שמטילה את ביציה בקפסולה דמוית תיק.
לא רק חטיף ביניים
התיקן נחשב למעדן במקומות רבים בעולם ומסתבר שגם אפשר לשבוע ממנו. אניני הטעם ימצאו תיקנים בגדלים שונים. כך למשל במערות של אזורים טרופיים ישנם תיקנים בגודל של צפרדעים. אחד המינים הגדולים בעולם נמצא באוסטרליה: ה"חפרן האוסטרלי הענק" הינו תיקן בגודל של תשעה סנטימטרים (כמו עגבניה), ושוקל יותר מ-30 גרם. לעומתו, הזנים הקטנים, כמו האסיאתים (כמה אירוני), מגיעים לאורך של 0.15 סנטימטר.
סקס אחר
התיקנים מזדווגים במשך כ- 30-40 דקות, כשהזכר והנקבה עומדים צמודים גב לגב ואיברי המין שלהם קשורים באופן הרמטי זה לזה. התיקן הזכרי פותח במשחק אהבה, כשהוא מתקרב לבת זוגו ונוגע ומלטף במחושיו את גופה במהירות עולה וגוברת. תוך כדי, הוא מתקרב אל הנקבה ומלטף את מחושיה. לאחר קליטת הפרומונים הנקביים, הזכר נעמד על רגליו וחושף בראווה את בטנו לעיני הנקבה. רפרוף עיקש בכנפיו, והנקבה מטפסת מיד על גב הזכר. אגב, התיקנים מקיימים יחסים גם לצורך הנאה.
עדיף להיות גבר!
גם כאן, בדומה ללא מעט מינים אחרים, לזכר יש יתרון - הוא יכול לעוף. כנפיו ארוכות מספיק ומכסות את כל שטחו. כנפיה של הנקבה מנוונות ואינן מפותחות. הזכר, כצפוי מטבעו הזכרי, מתפרפר בעיקר בלילות. מדוע אנחנו נגעלים מתיקנים? מה הם כבר יכולים לעשות לנו חוץ מלקפוץ עלינו ולעופף לתוך פנינו? מתברר שבנוסף למראה הלא מלבב של התיקנים, הפה שלהם יכול לנשוך וללעוס.
הרבה לפנינו, הרבה אחרינו
התיקנים נמצאים על כדור הארץ כבר לפחות 350 מיליון שנים. בעבר, כל התיקנים היו באפריקה והם נפוצו ברחבי העולם הודות לספינות העבדים ופתיחת נתיבי המסחר בין היבשות. כיום קיימים כ4,500 זנים שונים של תיקנים. למזלנו רק 30 זנים של תיקנים המקושרים לאזורי מחייה של בני האדם. התיקן הנפוץ בארץ ישראל נקרא "תיקן אמריקני" (ולא, נישואין איתו לא מקנים גרין קארד).
הוא באמת אוכל הכל
מה מאכילים תיקן מחמד? התשובה היא פשוטה: הכל. התיקנים הם אוכלי כל. מדבק על כריכה של ספרים, דרך טפטים מתקלפים ועד לאכילת הצואה שלו עצמו. אין צורך לציין כי, לפני שהם יזללו את הקירות, הם יחסלו את מאגרי המזון הטריים. המוניטין שלהם ידוע בנזקים שהם גורמים למחסני מזון. אבל זו עוד לא הבעיה הגדולה. התיקן, לאחר שהוא אוכל, מפריש את צואתו על המזון ממנו אכל.
האמת? הוא עובד עליכם
בגבו של התיקן בולטים שני אברים דמויי אצבע הנקראים תוספתנים, שמטרתם לזהות תנועות של מולקולות האוויר. תיקן מסוגל לזהות צעד אחד של תיקן אחר ממרחק של מטרים רבים. אחת הסיבות שכל כך קשה לנו לתפוס אותם, היא שכל צעד שלנו משול לרעידת אדמה. מנגנון נוסף המתריע מפנינו הוא יכולת הראייה שלהם. התיקנים רואים רק שטחים רחבים של אור וצל. הם רגישים ביותר לשינויים בעוצמות האור. לכן ברגע הדלקת האור, הם יסתלקו במהירות.
איך נפטרים מהם?
התיקנים לא יאכלו רעל במודע, אך ההדברה הכימית מנצלת את הרגלי ההיגיינה שלהם כדי לגרום לו לעשות זאת בכל זאת. הדברה אורגנית? לתיקן יש שני טורפים עיקריים. הצרעה והנדל. הצרעה, בחוכמה רבה, עוקצת את התיקן פעמיים. בפעם הראשונה היא מכוונת למרכז העצבים ומיד אחר כך, בדיוק של מנתח, היא נותנת לו עקיצה שנייה היישר אל החלק במוח האחראי על רפלקס הבריחה. אם לא חשקה נפשכם בצרעות או נדלים בבית, הברירה הטבעית היא חתול. לחתול, התיקן אינו מזון אלא שעשוע. לשמחת חלקנו, בשעשוע זה לתיקן סיכויים גבוהים לאבד את חייו.
תשכחו מהסעיף הקודם
יכולת ההישרדות של התיקנים מפורסמת: הם שורדים כמעט כל מצב. דווח לא פעם על תיקנים ששרדו שלושה חודשים בלי מזון וחודש ללא שתייה. התיקנים גם עמידים לקרינה רדיואקטיבית פי 200 מבני אדם . בנוסף, הם עמידים לטמפרטורות של מתחת לאפס מעלות. מצד שני, רוצים להקל על חיי התיקנים? ספקו להם חללי מחייה חשוכים ולחים, בדיוק כמו שהם אוהבים.
אז תנו להם במה!
זה לא אומר שהם לא יקירי התרבות . אחד מהסיפורים הידועים ביותר שנכתבו במאה ה-20 מספר על חייו של ג'וק, או ליתר דיוק אדם, שגופו הפך בלילה אחד לג'וק, ותודעתו האנושית, כלואה בגוף של מקק. פרנץ קפקא, שכתב את "הגלגול", לא התכוון לעשות כבוד גדול למקק. הוא רצה להראות עד כמה אנחנו קטנים, מוגבלים ולא חופשיים בתוך העולם שבו אנחנו כביכול פועלים.