מדינת ישראל הרסה לפני כשבועיים את ביתו של עודה סגאירה מהכפר הבלתי מוכר רחמה, שליד ירוחם, בטענה שמדובר במבנה בלתי חוקי. אלא שאותה מדינת ישראל דורשת כעת מסגאירה להתייצב לשירות מילואים, שעה שילדיו מתגוררים באוהלים במדבר.
משפחתו של עודה מתגוררת מזה עשרות שנים במרחב המכתשים שבנגב. כבר קרוב ל-30 שנה שבני המשפחה מנסים להסדיר את מקום מגוריהם באופן חוקי - ללא הצלחה. "משנת 1980 אנחנו מנסים לקבל אישורים", סיפר עודה. "בית המשפט העליון הורה לתת לנו פתרון תוך 18 חודשים. הלכנו לשם כדי לקבל פתרון - או שטח או אישור בניה. משהו. עד עכשיו לא קיבלנו שום דבר. כלום".
בשלב מסויים החליטה משפחתו של עודה לחזק את נאמנותה למדינה, בכדי לזכות בזכויות. עודה התגייס לשירות צבאי, כמו אחרים מבני משפחתו: "שירתתי שנתיים וחצי כגשש ביחידת הגששים של צה"ל", סיפר עודה בגאווה, "הייתי בכל הגזרות שהיה צריך להיות בהן - בערבה, בעזה, במצרים, בצפון, בכל מקום כמעט".
במהלך השנים הוא התחתן, נולדו לו חמישה ילדים והוא המשיך להתייצב לשירות מילואים ביחידתו. במקביל, בנה בית למשפחתו. "אני יודע שהבית לא חוקי, אבל אין לנו פתרון אחר. חיכינו ולא הגענו לשום דבר. אני צריך לשמור על הילדים שלי. זה מה שהייתי יכול לעשות".
בית המשפחה התגלה על ידי הרשויות וסומן על ידן כבלתי חוקי. המשפחה קיבלה צווי הריסה, אך לא ביצעה אותם, עד שמשרד הפנים החליט לפעול וביצע את הצו בעצמו. בעת ההריסה, עודה לא שהה בביתו. "הייתי בבאר שבע כשזה קרה" הוא נזכר. "באו, הוציאו את הילדים ואת כולם מהבית והרסו אותו".
עודה הגיע למקום כשהוא נושא עימו צרור מכתבים שהגיעו אליו בדואר, בהם טרם הספיק לעיין. כשהתפנה לפתוח את המכתבים, גילה ביניהם גם צו מילואים. "ליד הבית ההרוס, אני מקבל צו מילואים. איך אני צריך עכשיו להתייחס אליו?", שאל. "הבן הגדול שלי הוא בן 15. עד עכשיו, רצה גם הוא ללכת לשרת בצה"ל. זאת הנאמנות שלנו למדינה. וואלה, אני לא יודע מה קורה איתו עכשיו. האם הוא רוצה ללכת?". הבן שומר על שתיקה. שבועיים של שינה בתוך אוהל, חשוף לאקלים המדברי הקשה, נתנו בו את אותותיהם.
"הפקחים אינם מכירים את האיש"
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הפקחים אינם מכירים אישית את האיש ובכל מקרה, צווי הריסה מינהליים הינם כנגד מבנה. למשרד אין אפשרות לדעת מי בעל המבנה. רק במידה שבעל המבנה יגיע למשרד ויזדהה, בצירוף צו ההריסה, ניתן יהיה לקשור אותו למבנה או לחילופין תוגש לבית המשפט בקשה לעיכוב צו ההריסה המנהלי".
עיכוב הצו כבר לא רלבנטי, כי הבית נהרס, ועודה סגיארה שוקל כעת אם להתייצב לשירות. הוא גם בוחן אפשרות להחזיר את פנקס המילואים שלו לצה"ל, על אף שהמילואים, מקנים לו זכויות מסוימות. "איך אני אלך כשהבית שלי הרוס?" הוא שאל.