תאום מתברר ששר חוץ איננו רק מי שלובש חליפת טוקסידו ואומר דברים משמימים בקוקטיילים, לפני שהכל מתנפלים על הסלמון המעושן. שר חוץ הוא מי שיודע משהו על העולם, שמכיר את בעיותיהם של האחרים, ומסוגל לייצג את ארצו לא רק בהתנצחות הבלתי נגמרת של "אנחנו צודקים והערבים טועים, ותיכף אני אראה לכם הוכחות" אלא גם בוועידות בנושאי סביבה ופליטים, גרעין וזכויות אדם.
שר חוץ הוא מי שהעולם מוכן להאזין לו בכל נושא שעל אודותיו הוא מדבר, ושמבקשים את עצתו. מישהו שכאשר הוא מייצג את ישראל במחלוקת בינלאומית יודעים שהוא אינו עורך דינה של מדינתו, אלא הלקוח עצמו. ואף שהוא סובייקטיבי הוא אינו מרמה ואינו "מורח" אלא מציג עובדות בדרך שבה הוא רואה אותן, ובאמצעותן מבקש לשכנע את מאזיניו. הוא לעולם לא יציג מצג של "שחור ולבן", של "משחק סכום אפס", תמיד יודה בטעויות (אם היו כאלה), תמיד ינסה להבין גם את הזולת ותמיד יציע פתרונות שמהם יכולים כולם ליהנות.
שר חוץ הוא מישהו שמסוגל להתקשר, גם בשעה בלתי שגרתית, לאנשים הבכירים ביותר בעולם, להציג בפניהם בעיה דחופה, לבקש מהם לפותרה בדרך מסוימת ולדעת שהם לעולם ישיבו לו, ושהם, לעולם, יאזינו לו, ולא אחת ולא שתיים גם ייענו לבקשתו מתוך ידיעה ברורה שהוא אף פעם לא יכניס אותם למלכודת.
משברים קשים
שר חוץ הוא מישהו שתמיד רואה עוד מימד ויכול להציע פתרונות הכוללים היבטים נוספים, גורמים שמחוץ למשוואה, גורמים שהכנסתם למשוואה עשויה להקל את הפתרון ולפצות על מחיר שמישהו יצטרך לשלם. מישהו שמוכן לוותר על הקרדיט ולהוביל מהלכים שאינם גלויים, המובילים להישגים משמעותיים לישראל או להציל אותה ממשברים קשים, תולדה של חשיפת מבצעים חשאיים של מערכות הביטחון.
שר חוץ הוא מי שיודע לבקש סליחה, להבטיח שאירוע מסוים הוא חד?פעמי ו"לנקות את השטח" בלי משבר דיפלומטי ובלי גירוש נציגים ישראלים מאדמת המדינה שבה התרחש הכישלון.
שר חוץ הוא מישהו שיכול לשחרר ישראלי מן הכלא, לפני בכלל שדבר כליאתו נודע בתקשורת המקומית, רק משום שהוא עצמו טרח להתקשר לנשיא או לראש הממשלה של אותה מדינה, ואמר לו "עשה זאת למעני".
שר חוץ הוא מישהו שמסוגל להציג בישיבת הממשלה או הקבינט את ההיבטים הבינלאומיים ואת ההיבטים היהודיים העולמיים של מהלך צבאי או מדיני מתוכנן, ולשכנע את הממשלה לשנות את המהלך כתוצאה מהתחשבות בנתונים אלה. מישהו שעמיתיו משתתקים ברגע שהוא מדבר, מפסיקים להעביר פתקים זה לזה, שבים לאולם הישיבות מפינת הקפה ומאזינים לו משום שהם יודעים שלא ידבר מתוך קיבעון כזה או אחר, אלא מתוך ראייתו את האינטרס הלאומי בהיבטו הרחב ביותר, ותמיד יזרוק אור על פינה שהתעלמו ממנה.
יש אנשים כאלה. אפילו בתוך הממשלה. מי שרוצה בטובתה של ישראל חייב למנות מישהו מהם ולשים קץ בדחיפות למצב הקיים.