בתי המשפט האמריקאים נאבקים בטרור

בעוד ישראל נאלצת להמשיך להתמודד עם משטים לעזה, המאורגנים בחלקם על ידי גורמים וארגונים תומכי טרור, שתי החלטות שהתקבלו לאחרונה בבתי המשפט בארה"ב קבעו כי יש לאסור גם תמיכה בלתי אלימה בארגוני טרור, וכי ניתן לתבוע מדינות, דוגמת אירן, אשר נותנות חסות לטרור.

בית המשפט העליון בארצות הברית אישר לפני מספר ימים חוק כנגד הטרור שמגדיר כעבירה פלילית כל סיוע מהותי שניתן על ידי אזרח ארצות הברית לאחת מקבוצות הטרור הכלולות ברשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה האמריקאית, הכוללת גם את החמאס, החיזבאללה, הג'יהאד האיסלמי ואת גדודי חללי אל אקצה. החוק מגדיר כסיוע גם מתן ייעוץ מקצועי אזרחי או תמיכה כספית. ההחלטה היתה למעשה הניצחון הראשון לממשלת ארה"ב בבית המשפט העליון בכל התיקים הקשורים למלחמה נגד הטרור לאחר 11 בספטמבר.

התובעים בתיק הנ"ל היו פעילי זכויות אדם וארגונים אשר טענתם העיקרית הייתה כי בכוונתם לתמוך בפעילות הפוליטית וההומניטארית של שני ארגונים הכלולים ברשימת ארגוני הטרור של מחלקת המדינה, הנמרים הטמילים מסרי לנקה ומחתרת ה-PKK הכורדית מטורקיה, זאת על ידי מתן הכשרה משפטית ותמיכה פוליטית. התובעים טענו כי החוק אשר אוסר פעולות אלו הינו בלתי חוקתי ומפר את זכותם לחופש הביטוי ולחופש ההתאגדות וכי כוונתם הייתה לסייע בדרכי שלום, רק ליעדים הלגיטימיים של הארגונים ולא לפעילויות הטרור והאלימות.

בטרם הייתה מועמדת לשפיטה בבית המשפט העליון בארצות הברית, ייצגה הפרקליטה הכללית אלנה קגן את הממשל האמריקאי בפני בית המשפט העליון. קגן טענה כי התיאוריה שעמדה מאחורי החוק והשפיעה על הקונגרס להעבירו הייתה ההנחה כי "כאשר מסייעים לחיזבאללה לבנות בתים, גם מסייעים לחיזבאללה לייצר פצצות". שישה מתוך תשעת שופטי בית המשפט העליון קיבלו את טענותיה של ממשלת ארצות הברית ואישרו את הנחת הקונגרס כי ארגוני הטרור הבינלאומיים נגועים כל כולם בהתנהגות קרימינלית ועל כן כל תרומה לארגון כזה מעודדת ונותנת רוח גבית להתנהגותו הפושעת. שופטי דעת הרוב הוסיפו כי, לפי תפיסתם, החוק הינו חוקתי בשל העובדה כי סיוע ומתן תרומות למטרות צדקה המאורגנות על ידי ארגוני טרור מקנים לגיטימציה לארגונים הללו וכי תרומות כספיות עלולות בסופו של יום לשמש את ארגוני הטרור ברכישת כלי נשק ואמצעי חבלה.

שלושת שופטי המיעוט, התנגדו להחלטה בטענה כי אפילו כאשר ניצבים בפני בעיית הטרור, חמורה וקטלנית ככל שתהיה, לא ניתן לדרוש ביטול אוטומטי של חופש הביטוי. שופטי המיעוט הוסיפו כי לא נכון שיחידים יועמדו לדין, אלא אם כן הם מסייעים ביודעין לארגוני טרור ומעניקים להם שירות שיש להם סיבה להאמין כי ייעשה בו שימוש בכדי לקדם פעולות אלימות.

החלטת בית המשפט העליון התקבלה שישה ימים בלבד לאחר שבית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב קיבל החלטה אחרת המחזקת את המאבק בטרור, בתיק שעסק בפיגוע שהתרחש בירושלים. בתיק זה, תבעו אלמנתו וילדיו של איירה ויינשטיין ז"ל, אזרח אמריקאי וישראלי שנרצח ב-1996 בפיגוע באוטובוס קו 18 בירושלים, את ממשלת אירן בטענה כי היא מממנת את הפיגועים המבוצעים על ידי החמאס, דוגמת הפיגוע בו נרצח אבי המשפחה. פסק דין שניתן ב-2002 על ידי בית משפט אמריקאי קיבל את טענותיה של משפחת ויינשטיין וקבע כי על ממשלת אירן לפצותה בסך של כ -183 מיליון דולר, אולם מאמציהם של בני המשפחה לאכוף את פסק הדין שניתן לטובתם ולגבות את הפיצוי מאירן, עלו בתוהו.

חמש שנים לאחר מתן פסק הדין, חל מפנה בנושא כאשר בני המשפחה גילו כי בנק אירני הינו בעליו של בית מגורים ברובע קווינס שבעיר ניו יורק, ופעלו לתפיסתו. בית המשפט לערעורים קבע כי למרות העובדה שממשלות זרות חסינות בדרך כלל מפני תביעות בארה"ב, הרי שבמקרה זה אירן מוכרת על ידי מחלקת המדינה כמדינה הנותנת חסות לארגוני טרור ועל כן משפחת ויינשטיין הייתה זכאית למנות כונס נכסים בכדי למכור את הבית ובכך להתחיל ולממש את פסק הדין שניתן לטובתה.

כעת נותר לראות האם יש בשתי ההחלטות הללו של מערכת המשפט האמריקאית בכדי לשפר משמעותית את ההרתעה כנגד הטרור הבינלאומי ושלוחותיו השונות. יהיה מה שיהיה, החלטות אלו כבר קידמו את עמדותיה של מדינת ישראל בכך שהיתה בהן הבעת עמדה מוסרית נחרצת אל מול הטרור, עמדה שכה חסרה באירועים שסבבו את ההתנהלות בעולם סביב עצירת האונייה הטורקית מרמרה על ידי חיילי צה"ל.


* הכותבים הם מייסדי המשרד Schulman & Charish Law Group הפועל בישראל ובניו-יורק, והינם מומחים בליטיגציה אמריקאית.