במסגרת ההידרדרות של יחסינו עם טורקיה הצהיר ראש ממשלתה לפני כשבוע כי הוא סוגר את שמי מדינתו לטיסות של מטוסים ישראליים. בהמשך, דיווח עיתון טורקי כי בפגישה ה"סודית" בין השר בנימין בן אליעזר לבין שר החוץ הטורקי איים השר אחמט דאווט אולו כי הטורקים יסגרו את השמיים גם לטיסות אזרחיות, אם ישראל לא תתנצל ולא תשלם פיצויים להרוגי המשט. מאחר שהטורקים מרבים להצהיר כי הם מחרימים אותנו בתחומים רבים, כדאי לבדוק אם החרמות לא תובעות גם מהם תשלום גבוה.
אם אכן מתכוונים הטורקים לסגור את השמיים, הם ייאלצו להשקיע בכך מאמץ גדול. הטורקים חברים ביורוקונטרול, ארגון הגג המסדיר את נתיבי הטיסה בשמי אירופה. האישורים לתוכניות הטיסה מעל המדינות החברות ניתנים אך ורק על ידי הארגון הזה. כלומר, אם מטוס אל על, ארקיע או ישראייר יבקש לעבור מעל טורקיה, הוא יבקש ויקבל מיורוקונטרול אישור לתוכנית ולנתיב עוד בטרם המריא מנתב"ג, ללא שום מעורבות של הטורקים. הפיקוח האווירי של טורקיה מעורב בתהליך רק כאשר יעדי הנחיתה של המטוסים מצויים בטורקיה גופא: איסטנבול או אנטליה.
אם בכל זאת ייסגרו השמיים הטורקיים בפנינו, הטיסות מישראל יתארכו בכ?20 דקות עד חצי שעה לכל כיוון באירופה, ובעד שעה ליעדים במזרח הרחוק: בייג'ין או הונג קונג. זה יתבטא בעליית מחיר כרטיסי הטיסה עבור הנוסע הישראלי. ואולם, גם הטורקים לא ייצאו בזול: כדי לאסור מעבר של מטוסים ישראליים, הם יכניסו את עצמם לעימות עם יורוקונטרול, שעלול להרחיק אותם עוד יותר מיעדם הנכסף, להשתלב בקהילה האירופית. ההיגיון אומר (אם כי לא תמיד הוא שולט בהחלטות מזרח?תיכוניות) שהטורקים יימנעו מצעד כזה.
בינתיים כבר פורסם כי ביטולי חופשות של ישראלים בטורקיה גרמו הפסדים של מאות מיליונים לתעשיית התיירות. התיירות הישראלית בטורקיה מהווה אמנם 3-2 אחוזים מסך התיירות הכללית - לכאורה סדר גודל לא משמעותי. אולם התיירות הזו מרוכזת באנטליה, ושם היא מהווה קרוב ל?30 אחוזים. זהו כבר נתון משמעותי שפוגע מאוד באזור תיירותי שלם.
חיל האוויר האירני הוא לא תחליף לישראלי
גם ביחסים שבין הצבאות והתעשיות הביטחוניות של שתי המדינות ישראל אינה המפסידה היחידה מחרם טורקי. הטורקים קיבלו מהתעשיות הביטחוניות הישראליות, במקביל למוצרים שרכשו, גם ידע רב, במיוחד בשני תחומים מובילים: מל"טים (מטוסים ללא טייס) וטנקים, במסגרת עסקת ההשבחה והיכולת להקמת קו ייצור עצמאי. הטורקים משתמשים אפילו כעת במל"טים מתוצרת ישראל במלחמתם בכורדים. הידע שהועבר עד כה - הועבר. ואולם טבען של מערכות צבאיות שהן מתעדכנות ללא הרף. אם ה"ברוגז" עם הטורקים יימשך, ברור שישראל לא תעביר אליהם מידע מעודכן.
הסממן הבולט ביותר של שיתוף הפעולה בין טורקיה לישראל היה היחסים עם חיל האוויר - תרגילים משותפים וטיסות של מטוסי חיל האוויר בשמי טורקיה, כולל נחיתות בבסיסים טורקיים. ע"פ הפרסום בוול סטריט ג'ורנל דובר אפילו על תחנת תצפית ישראלית מול אירן. אין ספק ששבירת הברית האסטרטגית תקשה על חיל האוויר, וחסרונו של שטח אימונים רחב ידיים, כזה שמציעה טורקיה, מורגש היטב. גם הגב האסטרטגי של טורקיה, שהיא חברה בנאט"ו, יחסר.
אבל גם בתחום זה טורקיה לא יוצאת בלי לשלם מחיר. חיל האוויר הישראלי הוא מהטובים ומהמנוסים ביותר בעולם. מהתחקירים המעמיקים של החיל מפיקים תובנות שלא מפיקים בשום חיל אחר. האפשרות להתאמן יחד עם חיל האוויר הישראלי היא יעד נכסף, שמעטים חילות האוויר בעולם שיוותרו עליו. ההוכחה הטובה לכך שטורקיה הכירה ביתרונות אלה היא העובדה שהיא היתה שותף נלהב לברית במשך שנים. היה לה אינטרס ברור ולגיטימי. השילוב בין התוצרים המתוחכמים של התעשייה הביטחונית הישראלית לבין טיסות משותפות עם חיל האוויר נתנו לה יתרון טקטי ואסטרטגי ללא תחליף. ולא, חיל האוויר האירני הוא לא אלטרנטיבה.